Do or die, you'll never make me

לפני שאני מתחיל בפוסט המשמח.. אני רוצה להקדיש כמה רגעים מזמנכם למען ג'ימי ("דה ראב") סאליבן, המתופף של אבנג'ד סבנפולד (לתמיד) ואחד המתופפים הטובים ביותר שראתה היסטורית הרוק והמטאל בכל הזמנים.

נזכור אותך תמיד.

הנה עברה לה עוד שנה, שנה מלאת הרפתקאות וגילויים, שנה שבה למדתי יותר ממה שלמדתי בכל תקופה אחרת בחיים.

שנה לא פשוטה (נפשית) אך עם זאת מלאת חיים, שנה... שנה שעברה עם כל כך הרבה חוויות וזיכרונות שפשוט רוצים לחזור לשם שוב ושוב.

החלטתי שאין מספיק מילים לתאר את הכל, אז אעשה פוסט תמונות לשנה (רק שאת השנה שלי אני מתחיל מחודש מרץ כי הרבעון הראשון של השנה לא מתועד או שכנראה מחקתי אותו "^^ )

איזה רזה יצאתי XD

(ועכשיו מסתכלים קדימה)

אני מקווה שהשנה החדשה והעשור החדש יהיו טובים ומלאיי הצלחה, עבודה קשה, אהבה, שמחה, אכזבה, קנאה, שינוי

והכל לטובה (:

חחחח, יום שבת

אירגנו מסיבות הפתעה ליאשה.. היה נחמד

ממש ממש התבאסתי שלמרות כל האנשים שהזמנתי, היינו בקושי חמישית... התאכזבתי מאנשים...

אבל, העיקר שהוא הופתע ונהנה (אני מקווה)

אני לא זוכר את החלום במלואו, אבל הדברים העיקריים היו:

יש חזרה של הלהקה אבל אף אחד לא מצליח להגיע בזמן וכל פעם מישהו מגיע והשני לא יכול או שהוא בדיוק הלך וככה החזרה לא יוצאת בפועל ואנחנו לא מוכנים (זה משפיע על משהו אחר)

אח"כ אני זוכר שהיה הפסטיבלון (מין אירוע כזה בבי"ס של מופע כשרונות בפורים) שאני לא מצליח להגיע בזמן ואני רב עם ההורים שלי כי אין לי עם מה להופיע ועם מי ולהקה אחרת כאילו תופסת לי את המקום ומופיע במקומנו ואז אני אני רב עם ההורים שלי על הבגדים ועל השיער (XD)

לקראת הסוף אני זוכרש אמרתי לאבא שלי להוריד לי את.. הפאות והוא מוריד לי את כל השיער ואני נכנס לאטרף בגלל זה OO"

מוזר S: