אני יודעת מתי אני יותר

אני יודעת מתי אני פחות

אני יודעת מתי כדאי לי לוותר

אני יודעת שעכשיו מהש נותר זה רק לבכות

וזה לא שזה משהו מיוחד

להפך, זה אפילו די שגרתי

בסוף של דבר אני נשארת לבד

ומקללת את עצמי, מטומטמת שכמותי

כי אין בי כוחות יותר, לתת את הכל

וזה די אבסורדי שעדיין אומרים לי : "את פשוט צריכה לגדול"

כי אני יכולה ואני יודעת ואתם כולכם טועים

ובסופו של דבר תמצאו את עצמכם שוקעים בבוץ של עמק חטאים

וכשאני אחייך ואהיה מאושרת

אתם תטבעו בשחור

וכשאני מכבלים אהיה משוחררת

אתם כבר לא תוכלו לזכור

את אותם הרגעים, בהם הרגשתם נורא נח

להפיל, להכאיב ולפצוע אותי

בסוף יגיע גם הזמן שלי לשכוח

ואז יתגלה פרצופי האמיתי...

כי אין בי כוחות יותר, לתת את הכל

וזה די אבסורדי שעדיין אומרים לי : "את פשוט צריכה לגדול"

כי אני יכולה ואני יודעת ואתם כולכם טועים

ובסופו של דבר תמצאו את עצמכם שוקעים בבוץ של עמק חטאים

מתוסכלת משהו