"השמיים לא יהיו כחולים יותר

 וסביר להניח שהשמש כבר לא תזרח
 לפחות לא בשבילם
 והכאב לא יהיה חזק יותר

 אבל אתה לעומתם מהר מאד תשכח

 כי מבחינתך זה סתם.

 סתם דם."

היה היום יום קשה, עם המחזמר והכל, לעלות לבמה ולתת שואו, בזמן שאני יודעת שחברים שלי יושבים במקלטים, כוססים ציפורניים, מרטיטים לבבות, שותקים בבכי עצור, מכנסים תפילות אחרונות לאלוהים בתקווה שישמור עליהם..

המעבר היה נורא חד.. נורא.. כל פעם שירדתי מאחורי הקלעים, במקום להתרכז בדמות ובאיפור שאני צריכה להחליף, הייתי על סף בכי..

מרב פחד, מרב יאוש, מרב תסכול..

מרב שאני שואפת לסיטואציה אחרת, שבה לא צריך לחיות ככה, כי אין דם, ואין טילים ואין מלחמות..

תמיד ידעתי שאני לא בנאדם ריאלי..

כשחזרתי הבייתה הוא היה ריק, אבא הגיע אחרי חצי שעה בערך.. והתחלנו לדבר קצת על מה שקורה.. אמרתי לו שזה קצת לא מוסרי שהורגים גם פלסטינאים חפים מפשע.

ואבא צעק עליי ואמר שאבוי לי שככה אני מדברת, כי אנחנו מתחשבים בהם, ומשתדלים לפגוע רק במטרות צבאיות, והם רק רוצים להזיק לנו, ולא משנה באיזו צורה..

והוא גם אמר אחר כך, בנימה יותר רגועה.. שמלחמה היא לא דבר מוסרי.. ושמלחמה נובעת מחוסר ברירה, ושניסינו הכל, אבל שום דבר לא עובד..

אז חייבים להשתמש בכח..

ואני אסכם בנתיים את דעתי על כל מה שהולך, לפני שאני אתחיל לבכות..

פתאום עם ההווי הזה של המחזמר, שאנחנו תקועים אחד בתוך התחת של השני, כל כך הרבה שעות ביום, כל הלכלוכים צפים, כמה שקרים, כמה רכילויות, ואני כמו מטומטמת מנסה לגשר, לעזור.. אבל זו אשכרה משימה בלתי אפשרית..

יהיה טוב, כן.. לפעמים אני נשברת..

ולסיום, מילה קטנה לאלוהים,

אף פעם לא הייתי מאמינה אדוקה, לא שמרתי שבת, גם לא כשרות, אבל האמנתי - בדרכי שלי..

ואני מבקשת ממך, בתחנונים, שתשמור עליהם, על החיילים שמקריבים את עצמם, ועל האנשים בבתים, שמפחדים כל כך..
ועלינו, שלא יקרה לאף אחד שום דבר..

בבקשה. יותר מזה מעולם לא בקשתי.

 שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:              
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
 עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
 הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
 יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
 יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
 יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.