בלוג אמיתי ולא צבוע

אני רוצה להיות בן אדם אמיתי.

אני רוצה להגיד את כל האמת.

אני רוצה להפסיק להיות כזאת דכאונית וכל פעם כשאני באה לביה"ס להיות שמחה.

אני רוצה להפסיק לקנא בחברות שלי בגלל שכ"כ כיף להן בחיים.

אני רוצה להיות שמחה ומאושרת.

אני רוצה שיהיו לי חברים.

אני רוצה חבר.

אני רוצה נשיקה ראשונה.

אני רוצה להתאהב שמישהו.

אני רוצה להפסיק להיות מישהי שאני לא

היום היתה שביתה אבל בגלל שיש מורים מההסתדרות היתי צריכה לבוא ל4 שעות במקום5, גם משהו, לא?

אבל בסוף כבר כשהיתי בכיתה התברר שיש רק 2 שיעורים. איזה יום מבוזבז.

אני רוצה להעביר מסר:

אני שונאת אנשים שעושים דברים בגלל שהם "קולים" ולא בגלל שהם רוצים ו\או אוהבים אותם. זה פשוט דבר כ"כ מרגיז שאני לא יכולה אפילו לתאר עד כמה זה מעצבן. זה מראה עד כמה הדור שלנו מאכזב ומדורדר. זה אותו הדבר כמו לעשות משהו שאתה לא רוצה. בדיוק אותו הדבר.

עכשיו בקשר לסטיגמות. דיי כבר עם הכינויים המיושנים האלה!!!!!

בסדר כאילו יש את הדבר הזה שהוא מין שנאה כזו בין ה"פריקים" ל"פרחות וכו'" אבל דבר ראשון פריקים זה לא כינוי למטאליסטים אלה מושג המראה שמישהו שונה.

פשוט ררררר כמה שזה מעצבן.

עזבו.

אז ככה, הבלוג הזה נפתח כדי שאוכל להגיד את מה שאני רוצה להגיד עמוק בלב אבל לא יכולה לעשות את זה בבלוג השני שלי כי אנשים מכירים אותי שם.

לכן זה יהיה בלוג אנונימי.

אני אכתוב את הכול ולא בשביל התגובות אלא בשבילי, כדי להפתח, כדי לצאת מהדיכאון הזה ולהיות יותר בטוחה בעצמי.

נתראה בקרוב,

                                                          האנונימית.