אם אתה תחליט להיות איתי בכאסח אחרי כל זה- אין לי בעיה.
אז.. לפני הכל רק תדע שמה שאני לא אחליט-אני עדיין אוהב אותך.
אני מצטערת שככה זה צריך להראות:
התלבטתי אם לכתוב את זה, כי הרי אתה קורא פה.
אבל זה כבר ממש לא אכפת לי..
כי החייס המזלזל, האדישות המאגניבה שלך, חוסר ההתחשבות,
ועוד כל כך הרבה דברים שאני כבר לא יכולה לספור,
כבר לא יכולים להישאר ככה.
מגיע הרגע שבו אני צריכה לקום ולהגיד: "זה כבר לא יכול להמשיך להישאר ככה".
והנה עוד אחד מהמשפטים הנדושים שתמיד אמרתי לך-
"השתנת."\ "זה לא מי שחשחבתי שאתה"\ "אם היה אכפת לך מהקשר כבר היית מנסה לדבר".
אם הם נראים לך סתמיים ומובנים מאליו אל תשכח את המשמעות שלהם.
משפטים כאלה לא סתם זורקים באוויר, לא סתם אומרים בשביל הכייף ובשביל שתבקש סליחה כמו צבוע.
אומרים את זה כי מתכוונים.
אחרי כל כך הרבה זמן- טוב אני מתקנת את עצמי;
אחרי כל כך מעט זמן שאני מכירה אותך, אבל אחרי כל כך הרבה ריבים [בעיקר שטוטיים] שנראים כמו נצח-
אני יכולה להגיד שמה שהיה כבר לא יחזור להיות כמו פעם.
לא אותם חיבוקים, לא אותם צחוקים, לא אותם משפטים קבועים.
מעכשיו הכל ישתנה.
זה דרמטי ביותר |
|, אני מודה-
אבל בשביל גבול היכולת שלי לעמוד במה שקורה בינינו זה כבר יותר מידי.
בבצפר היום ישבתי בכיתה ופשוט בכיתי כשאף אחד לא ראה.
כמו איזה מטומטמת, הראש שלי שיחזר אוטומטית את כל מה שהיה בינינו;
את הצחוקים, את השיחות עד הערבים השמחים של הבוקר, את היציאות, ההתנחלויות..
זה פשוט חבל לי.
חבל על הקשר.
אבל תסביר לי-> למה אני צריכה לסבול?
למה אני צריכה להתהלך במסדרון כל הזמן עם התחושה הזאתי של "אני לא בסדר" ?,
עם התחושה הזאתי של "אוף למה הוא כועס עליי? נמאס לי לריב איתו את הריבים האלה! נמאס!" ?
גם היום בבצפר וגם תוך כדי שכתבתי את הפוסט הזה הבנתי.
בפעם הראשונה אני חושבת שהבנתי מה אני צריכה לעשות ומה טוב בשבילי.
אני לא חושבת לשתף בזה אף אחד- אתה פשוט תבין לבד.
אני פותחת דף חדש.
זה לא אומר שאני אתעלם ממך ואעשה לך פרצופי תחת כל היום.
זה פשוט אומר שלא נשאר כמו מה שהיינו.
זה אומר שלא תעשה לי את הקטעים המגעילים האלה.
זה אומר שהחבר הצמוד שלך לא יתהלך אחריך ויתנגש בי במסדרון ויעיף אותי לעזזל [אחרכך תצחקו מזה כמו שני מטומטמים].
זה אומר שלא תצרח במסדרון: "אני כועס עלייך. את צריכה לדעת טוב מאוד למה."
ואז כל השפוטים שלך יצעקו במקהלה "כן גם מה שאת עשית לי יעל!" "כן יעל, מה שעשית לנו!".
כי לא תהיה לך סיבה לעשות את זה, פשוט בגלל שלא נחזור לחברות הזאתי של ה-24 שעות ביממה.
כי לי נשבר.
זה זמן טוב לקחת כמה צעדים קדימה, להתבגר, ולהבין.
עכשיו אני כבר אדע מה אני עושה,
ואני לא אתחרט לגבי זה.
הפעם לא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
