אני כותבת ובוכה.
כותבת ובוכה.
אני לא יודעת מה קורה איתי.רגע אחד צחקתי חשבתי שאני מאושרת
ורגע אחר לא באלי להיות פה.יש משו כזה שחסר לי.שמציק לי.
הכלל כל כך טוב
בגלל שהבנתי כל כך הרבה דברים
ובגלל שאני יודעת שתמיד יהיוו את האנשים שאוהבים אותי.
ובגלל שלאנשים האלה טוב(דנה3>)
יהיה טוב?!#כן כן מאמינה
אבל איפה הטוב הזה?!!@#?
למרות שאני מאמינה שמכל מה שקורה
רק לומדים ומסיקים מסקנות לחיים.
ומכל התקופה האחרונה
לקחתי כל כך הרבה דברים.
אוססביתת-לא יותר.
נפגעת מכל שטות-זהו נגמר.
נחמדה יותר מידי-כבר לא.
לא רצינית-מת.
חושבת יותר מידי-לא לא לא לא.
מאמינה לכל דבר-חחח.
ועוד ועוד ועוד.
בקיצור,
הכל קורה לטובה.וכל זה גרם לי להשתנות
בצורה משמעותית.
וכן אני אוהבת אותך
ואני יאהב אותך עודד..
עדד ..שזה יגמר.
זה יעבורר.
אםם לא עכשיוו אזז מתישהוו.
ואני יודעת שפגעתי בו עם קטע מסריח שעשיתי
אני מבקשת סליחהה עלל הכלל.
סליחה הכי אמיתיתתתת שישש.
ואני מקווה שיום אחד.אנחנו נדבר כמו ידידים.
ולא ננשאיר כעס אחד אל השני.
אהההה וישש עוד נושא שכואב לייי
ניתקתייי קשרר עםם הבנותת שהיוו הכלל בשביליי הכלל.
אבללל זהה נושאא אחר לגמריי
כיי זהה דבר שעודד אני מאמינה שאפשר לשנות.
איזהההה התפוצצצותתתת רגשותתתתתתתתת.!@#$$%!#@$#@!$!ווואיייייייייייייייי
תודה לחברות שלי(אלה דנה יאנה שאנל ועוד ועוד שהיו איתי) ולמאיר חחח3>אוהבתתת ותמיד פה שתצטרכוו.
הייתי לינוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
