"היה לנו טוב, נהיה לנו רע"

-תזכורת לעצמי-

 "אני שונא מסיבות"

כן זה די מוזר, אני יושב כאן מאחורי במה כלשהי באיזו מסיבה ממוסחרת,

עוסק בבירה שלי, בחורה יפה מתיישבת לה מימין, וכל מה שאני יכול לחשוב עליו

זה, "אני שונא מסיבות".

טוב המשכתי בבירה, הדלקתי סיגריה (רק לפוזה כמובן), כדי לא לשבת שם חסר מעש.

משחק עם הסיגירה ביד מרוב שעמום, מוחק הודעות, מזכיר לעצמי שאני שונא את החיים עלי אדמה,

שם לב שהאצבע נשרפת, מרגיע אותה עם הבירה וממשיך בעינייני.

אלוהים תפילותי נענו,

   הבחורה היפה ניגשת לכיוון שלי.

היא מתחילה לדבר, בזמן שהיא מדברת אני מפתח מעין מונולוג בראש, שואל את עצמי

מה יש לבנות מסוימות שמוצאות משיכה במרמור, לעזאזל תשדר קצת דכאון והן יאכלו לך מכף היד!

כן אז איפה הייתי? הבחורה מתחילה לפתח שיחה, אני כמובן חלוד ברמת הקורוזיה בליצור קשר עם המין השני, אז כנראה שהיא השתעממה מהנסיון שלה לאנטרקציה והלכה.

 יופי שלומי, נתת לעוד אחת ללכת. מה יש לך? מה קרה לך?

טוב, אז הנה מה שקרה לי. אני מפחד! מפחד פחד מוות מליצור קשר אנושי.

אחרי כמה ניסיונות רעים שבהם רק פגעתי באנשים, אני מפחד. הפחד הפך לצער,

רחמים עצמיים, לאחר כמה זמן זה נהפך משכר, התמכרתי לבדידות, לנבדלות.

כל זה לא הפריע לי, להפך עד עכשיו זה שיחק לטובתי.

אבל עכשיו, עכשיו אני רוצה! אני רוצה ולא יכול!

טוב זה הכל להיום. נורא משעמם לי, אני חושב שאני אלך להתקלח...