לקח לי כמה ימים לחשוב על הכל, לאסוף ולשפוך כאן
באמת שאלה היו שלושה חודשים של חיוך אמיתי!
לפעמים פחדתי שזה רק בגלל מה שהוא אומר לי, או רק בגלל שאני יודעת מה הוא מרגיש אלי
אבל עכשיו אני יודעת כמה זה היה אמיתי....
כשהוא אמר שהוא צריך הפסקה הייתי שבורה, זאת הייתה הפעם הראשונה שבכיתי בגלל מישהו
אבל אני מבינה למה הוא התכוון, וכמה שזה נפל עלי פתאום, ידעתי שזה יקרה במוקדם או במאוחר...
אנחנו שונים, זה מה שמשך אותנו וזה מה שהפריד בנינו.
ידעתי לאן ההפסקה הזאת מובילה
וכשזה נגמר, זה לא כל כך כאב כמו שזה הקל עלי.
אני שמחה שזה היה, כל כך שמחה,
ואני יודעת שזה היה הבנאדם המתאים לאותה תקופה!!
אז אני בסדר...כמה שזה מפתיע אותי,
אבל זה נגמר יפה, וזה המזל שלי..
זה כל כך עבר, אבל ישאר כזיכרון טוב :)
מה שכן, למדתי על עצמי המון, בעיקר על הביטחון שאני מקבלת כשאני צריכה להגיד לאנשים הכל בפנים
אני מרוצה מהמצב עכשיו...ואני בטוחה שאחרי התעודות אני ארגיש את זה יותר =]]
שבוע טוב D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
