וואי.. עברתי המון מאז שכתבתי פה מאז הפעם האחרונה, והמון בכללי בחופש הגדול.. נהניתי מכל רגע.. טיילתי בכל מקום אפשרי התבגרתי.. עברתי ביצפר
די הזנחתי פה לטובת הפייסבוק אבל לויודעת מין הלכה ההתרגשות לכתוב פה.. ישראבלוג לא מעניין כבר.. כל מה שיש היום בפוסטים זה תמונות ותמונות ו- אויי כמה אימו מגניב אני!! איזה מושפע אני !! ואני דיי מאוכזבת מהמצב אז נכון שלכל אחד יש את הבחירה של מי הוא רוצה להיות אבל חברה תעשו את זה מעצמכם לפחות
אז לרשום את הרגשות האמיתיים שלי פה? לא חושבת.. מה שכן.. my love life בשחקים כרגע :) התיכון סבבה, יש כמה אנשים חמודים על הכוונת.. המורים חרא.. מעיפים אותי מכל שיעור אפשרי אני לא מצפה שמישהו יקרא פה אחרי שאיזה שלושה חודשים לא הייתי פה.. אז נרשה לעצמי :] למה תמיד יש את האנשים האלה שכשהם עם חברים הם הכי קקות שיש אבל כשנמצאים איתם לבד הם באמת אחלה של אנשים? למה יש את ההפרדה הזאת של האישיות? מתי אני אמורה להבין מתי זה באמת הבנאדם הנכון? זה שאני מכירה.. ואולי הכי טוב. למה אנשים בגיל כזה עדיין לא בנו את האישיות שלהם?
טוב קצת הרשיתי לעצמי לחפור בגלל שלא הייתי פה פוול זמן, אז סלחו לי.. ותמונה מהתקופה האחרונה כדי שתבינו כמה השתנתי [מקווה שלטובה]