אני שונאת אנשים, את רובם לפחות

זיונים...

או איך שלא תקראו לזה,

איך אפשר לעשות את זה רק עם בן אדם אחד!?

איך?!

אני בקושי מסוגלת לדמיין את עצמי ככה,

נאמנה אני תמיד יהיה,

עם יהיה חבר רציני לא אבגוד לא משנה למה, מה ,כמה ואיך...

אבל תמיד יהיה הרצון,

לפחות ככה אני חושבת,

כבר יותר משנה לא היה לי חבר

עכשיו יש משהו שמתקרב לזה ונראה לי ששום דבר לא יצא מזה,

כי זכרים,

תמיד ישארו זכרים,

ואני...

תמיד תישאר אני,

מעדיפה חופש,

זיונים,

וידידים רגילים,

לא  יותר,

לא פחות...

נראה כבר מה יסגר...

בסופו של דבר, אין מה להפסיד, אין מה להרוויח....