
*כי צריך לראות את שנת 2009, ובכלל את החיים, במשקפיים ורודות.
דברי חכמים מפי שוחטוש:
שנה חדשה, אולי לא לנו, אבל ננצל את העובדה שיש התחלה חדשה למשהו ..
המשפט הזה לא גמור,
כי אני אמורה לגמור אותו.
אני צריכה להחליט מה אני רוצה.
טוב? רע?
כי סוף זה תמיד התחלה, של משהו אחר, טוב יותר? רע יותר?
יש לי הרבה ציפיות מהשנה,
חברתית, לימודית, תחביבים שלי.
אבל מה שאני מנסה לעשות הרבה הרבה זמן,
זה שהוא יהיה מאושר,
איתי או בלעדיי, העיקר שהוא יהיה מאושר.
וכן, ממשיכים וממשיכים לשאול אותי, למה את חושבת שהוא לא?
אז כן, אולי הוא מאושר, ואולי לפעמים לא, העיקר שהוא לידי ואני יכולה לנסות לשמור עליו.
חבל שזה רק לנסות.
זה קשה לשמור על מישו שרחוק ממך? קרוב אליך? לא ברור.
היינו קרובים, היינו הכי קרובים שאפשר,
זה המשיך והתרחקנו והתרחקנו, והתקרבנו והתרחקנו...
ועכשיו?
*זה הפך מפוסט של שנה חדשה לפריקה.
אני מצטערת. אבל שיהיה לכם שנה נהדרת והכי חשוב אופטימית.