כייף(?) קשה (?) לראות, קשה להרגיש.
רוצות לרוץ מהר,
לפני שייגמר, מוותרות,
אחר כך בוכות.
רוצה לאט,
רוצה מהר. שלא ייגמר (?)
מה שבטוח, להישאר פה!
רק עומדת במקום,
מאמצים, תוצאות, תהליך.
רצה, זוחלת, ישנה.
עומדת במרכז ומסתכלת על כולם,
שמחה, אושר,
אני שמחה איתם,
מאושרת שהם מאושרים,
העולם יפה, סביבה, אהבה באוויר.
אבל מישהו איתי (?)
לבד.
אני הפסדתי,
אני וויתרתי,
בעצם לא, הזדמנויות חדשות,
אהבה ושמחה חדשה פה, רואה אותה.
שמחה לכולם,
מדברים, חיבוקים ונשיקות,
לידי, מולי, סביבי,
כולם ממשיכים, רצים מהר.
לא שמים לב לידם.
מבזבזים את התקופה,
על סבל, קנאה, שנאה, שקרים, התחזות.
פעם למעלה ופעם למעלה,
הגלגל ממשיך להסתובב.
מבחינתי אני למעלה תמיד, מנסה לעלות ולהיות רק למעלה,
אני לא כולם, הרוב.
קשרים, חברים, ידידים.
חסר, יש (?)
הפכים נמשכים,
אבל אנחנו לא.
כן התאמנו, אנחנו ביחד?!?!
ביחד תמיד, גם מרחוק.
סליחה, אבל כרגע אתם יכולים לקפוץ לי !
הרבה סימני שאלה לא ברורים.
המון, דברים לא קשורים, מלא זריקות מהראש שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פריקי!...