למה אנשים פוגעים ? למה אנשים מעליבים ? למה אנשים מתרחקים מהיקרים להם ... למה כשפעם אחת תעשה טעות אף פעם לא ישכחו לך אותה , גם אני בן אדם ואני יכול לטעות .. למה אנשים ישר שופטים לפי מראה חיצוני ? הרי המראה הפנימי זהו שמשקף את הבן אדם , למה אנשים מרגישים לבד כשהעולם כול כך גדול ? למה יש עצב במקום שמחה .. במקום אושר..
פשוט נמאס כבר מהכול מה שיש - לימודים - משפחה - חברים - ומעצמך !! כול פעם כשאני יושבת וחושבת על עצמי ומביטה לאחור על המעשים שלי , על הדברים שאמרתי , הדברים שעשיתי .. אני רק בוכה ועצובה - אנשים שכול כך אהבתי התרחקו ממני . וויתרתי עליהם - ועכשיו כשקשה אני מבינה שאני צריכה אותם איתי.. אני רוצה להשתנות - כן כן!! אבל קשה לי תבינו , אני צריכה את התמיכה ממכם , שתסבירו לי מה אני צריכה לשנות - שתעמדו לצידי כשאני צריכה . כמו שאני לצידכם.. אנשים אומרים מילים , עושים מעשים , מלכלכים , מרגישים , אנשים לא שמים לב לכול מעשה שהם עושים לכול צעד בחיים - לפעמים הם פוגעים באחרים בצורה קשה - שהבן אדם כבר עצוב ומדוכא עמוק ... אז מה , איך אפשר להמשיך מכאן?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: