גברים מייחסים חשיבות בלתי פרופורציונלית בעליל למראה החיצוני. בעולם הסטרייטי זו תשוקה בלתי הגיונית, אך נסבלת. בנות המין הנשי, מושא התשוקה של הגברים, נועדו להיות יפות, הן באמת הרבה יותר יפות, והן יכולות להסתייע באיפור. גם כשהן מזקינות, הן עדיין שומרות על מידה מסוימת של יופי.
נשים אמנם אוהבות גם הן גברים יפים, אבל זה לא בראש מעייניהן. ביטחון עצמי, כסף ואופי טוב יכולים להשתקלל אצלן לא פחות.
בעולם ההומואי הדברים שונים. גבר מחפש גבר וזה אומר שמישהו שמחפש בעיקר יופי מחפש מישהו שמחפש בעיקר יופי. התוצאה היא פתאטית. גברים הם לרוב די מכוערים, בפרט כשהם מזדקנים. החיפוש אחר יופי הופך להיות אומלל במיוחד אצל הומואים מבוגרים, שבהעדר יכולת למשוך בני זוג או להימשך אליהם, נשארים לבד או מחפשים נתמכים תמורת כסף.
גם בצעירותו, כל הומו מחפש מישהו שנראה קצת יותר טוב ממנו. דוד ביהונתן קרא לזה פעם מדרג הניקור. מה שאומר שבני זוג הם הרבה פעמים ממש דומים זה לזה חיצונית, כי אחרת לא היה כל אחד מהם מסתפק במשנהו.
כותב שורות אלו, אגב, מודע לזה שגם הוא משחק במגרש הפתאטי הזה, לצערו.
בעולם הלסבי לעומת זאת אין שום בעיה לכאלו שנראות כמו נהגות סמטריילר ושוקלות בהתאם לחיות חיים רומנטיים סוערים.
חלק אחד בפאזל הזה לא הצלחתי להבין. אומללותם של ההומואים ידועה לי, אבל איך זה שהנשים הסטרייטיות המכוערות מסתדרות בדרך כלל. נראה ככה, בכל אופן. הרווקות המזקנות הן דווקא נשים קרייריסטיות והרבה פעמים, חתיכות למדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
