פתחתי את בקבוק האלכוהול הישן וחיטאתי את האוזן האדומה.

ניקיתי היטב למרות שעדיין קצת כואב.

התכוונתי להשליך את הבקבוק לאשפה.

תהיתי אולי נשארו בו כמה טיפות.

עברה המחשבה: 'אולי אם אפתח את הפה, אהפוך את הבקבוק ואראה מה ייקרה, אולי אם אטעם את המוות, למי יזיז?'.

אחרי שתי שניות חזר שיקול הדעת.

אבל הסקרנות..

מתחתי את זרועי ופתחתי את כף ידי.

הפכתי את הבקבוק.

טיף-טף, טיף-טף, טיף-טף, טיף-טף.

4 טיפות.

שיכלו אולי להיכנס לגרוני.

אבל הן לא.

חבל

או מזל

אני כבר לא יודעת.