כמעט לפני שנה פתחתי את הבלוג..
היום עברתי על כל הפוסטים.
מוזר לראות כמה השתניתי
התבגרתי.
וגם הפסקתי לעדכן.
אני מקווה לחזור לעדכן כדיי שאני אוכל להיזכר בהמון דברים.
עברתי היום פוסט פוסט והיו כאלה שהיו כל כל נכונים למצב שאני נמאת בו עכשיו
דאון מוחלט
והיו פוסטים שאני ממש מקווה לחזור לתקופות כאלה..
והיו פוסטים שקראתי ולא הבנתי מי כתב אותם.
אפילו שעברה פחות משנה עברתי המון.
השתניתי המון.
בעיקרון עכשיו לפחות שאני כותבת את הפוסט הזה
אני עם ההרגשה הכי חרא בעולם.
אני לוקחת על עצמי יותר מידי דברים
ולא מבינה שאין לי זמן.
וזה קשה לי.
התאכזבתי כבר יותר מידיי מאנשים
אני כבר לא יודעת על מי לסמוך ועל מי לא.
אני מגלה פתאום פרצופים שבחיים לא חשבתי שיכולים להיות לאנשים האלה.
אכזבה גדולה.
אני יושבת עכשיו מול המחשב יודעת שיש לי מה לכתוב
אבל לא מצליחה להוציא את זה
לא מצליחה לבטא את עצמי..
זה מוזר
הרגשה מוזרה.
אחרי הרע תמיד בא טוב נכון?
מתי הטוב יגיע?
מתי..?
אני רוצה שוב לצחוק ולחייך בלי שום סיבה..
עוד מעט שנה חדשה..
התחלה חדשה
דף חדש
אולי זה פתח לתקופה טובה חדשה..
אני באמת מקווה.
לא רואים את כל מה שאני כותבת פה ביום יום
אני יודעת..
אני לא בן אדם דיכאוני
אם רע לי אני לא מראה את זה לכל העולם
זה משהו שאני אוהבת..
שגם שרע לי אני יכולה להמשיך כרגיל
ואחרי זה להתבאס על מה שקרה.

לילה טוב..