(אנשים שלא אמורים לקרוא את הפוסט הזה, don't)

חלמתי חלום שמבהיר לי (שוב) שאני לא מרגישה בבית בחיים האלה שלי,

שמצטרף לחלום שמבהיר לי (שוב) שבעד כמה דברים מסויימים הייתי מוותרת על המכונף בלי הנף עפעף.

התחושה הראשונה והעיקרית שלי היא רצון עז למצוא את הגונג ולהכריז גם על סיומו של הסיבוב הזה,

והבעיה העיקרית היא: אנחנו לא אמורים להיות בעוד "סיבוב".

זה גורם לי לרצות לעשות רשימה ארוכה ארוכה ומשפילה משפילה של מה שאני מרויחה ומפסידה בלהיות עם ובלעזוב את המכונף, וזה גורם לי לרצות לבכות עד שיתחדשו לי העיניים.