לא באמת, אבל כבר דצמבר, ופתאום הסתבר לי שאם לא אצהיר על מחלה היום, כבר לא יישאר לי מתי.

אז הודעתי ונשארתי במיטה, ולמען האמת מאוד הופתעתי לגלות שהפעם הבאה שהתעוררתי בה היתה באחת עשרה לקראת-צהריים,

כשהשעה שאני בדרך כלל משכימה בה היא יותר בכיוון חמש וחצי לפנות-בוקר.

אחרי זה ישבתי מול המחשב, ומרחתי זמן ועוד זמן ועוד זמן. חשבתי לקחת את עצמי לחנות אמנות,

אבל בת'כלס עוד לא סיימתי לפתוח את כל החבילות של מה שקניתי ביום ראשון, לפני שנפגשתי עם הבחור החמוד מהמשרד הקודם שלי.

חשבתי לקחת את עצמי לשולחן ולעסוק קצת בחיתוך וגזירה, כמו שנהניתי לעשות אתמול ושלשום,

אבל במקום זה חרשתי על flickr והצצתי לעבודות של אחרים. שווים האחרים האלה.

אני רוצה כבר להתרגש, נראה לי שהכל מתקדם לאט מדי ובא לי להאיץ,

ומצד שני יודעת שזה בדיוק הקצב שלי עכשיו, וקצת חבל לי שתקוע לי פלפל קונספטואלי בתחת.