| 2/2009
בת-ירח
הו רומיאו, זאת היתה פנטזיה נהדרת... [1]
* * *
פנטזיה התמסמסה, נבלעה אל הלא כלום עם השקרים, חצאי האמיתות והסתרי העיניים.
עכשיו לפני דף חלק, גרגר של אז, ומשימה: לבנות את העולם שלי מחדש.
כמו הקיסרית הילדותית- אני מוצאת שנחוץ לי שם חדש כדי להתחיל.
* * *
בתחילת המחזור השני של "הסיפור שאינו נגמר", הקיסרית הילדותית וBBB [א2] עומדים בחלל הריק,
אוחזים ביחד בגרגר האחרון של מה שהיה פנטזיה הגדולה והנהדרת, ומסתכלים עליו:
זה בכלל לא גרגר חול, אומר בסתיאן. זה זרע. ומהזרע עולה הצמח הראשון ביער הלילי הנוגהַּ פרילין,
שמתפורר מדי יום ביומו למדבר החול הצבעוני גואב (וחוזר חלילה).
ביום הראשון הוא רושם את ראשי התיבות שלו באדום על גבעה כחולה, ולמחרת לא מוצא אותם עוד.
* * *
אני עומדת בלב המדבר / ואין לי אפילו כוכב אחד / והרוח אינו מדבר אלי / והחול לא ישמור את עקבות צעדי [3]
* * *
בואו נצא לשני מסעות של ילדים מול דף חלק.
אחד גיליתי לכם, אחד עכשיו יגיע. יש עוד ילד אחד שמצייר לעצמו את המסע שלו:
אהרון של העפרון הסגול.
* * *
לBBB צפויות עוד תלאות רבות לפני שהוא מגיע לסיום הספר (ששונה מאוד מהסרט ומומלץ ממנו פי כמה).
אבל רובן נובעות מכך שהוא לא באמת יודע מה הוא רוצה, ותוך כדי הנסיונות לייצר לעצמו עולם שבו הוא מושלם,
הוא מאבד עוד ועוד פיסות ממה שבאמת חשוב- את כל החולשות, והזכרונות, שמגדירים אותו עצמו.
רק כשהוא מאבד את שמו ונהיה אילם לגמרי, בלתי מסוגל אפילו לשאול את השאלה, הוא מקבל רמז תמונה לגבי מה שהוא מחפש:
את הדרך (בחזרה) הביתה.
* * *
לא רק שֵם אני צריכה. גם מטרה.
* * *
לאהרון צפויות עוד תלאות רבות לפני שהוא מגיע לסיום הספרון (זה ספרון, נו), אבל הוא הרבה פחות תלוש מBBB,
הוא מחליט לו לצאת לטיול לאור הירח, אז הוא מצייר לו על הדף הריק ירח, ושביל, ומטייל. מתישהו אחרי שהוא רואה את העולם הוא מתעייף,
ומתחיל לחפש במטרה ברורה מאוד- לסיים את הסיפור במיטה שלו בחדר שלו.
* * *
זה גם מה שאני מגדירה עכשיו כחיפוש שלי. איפה (ואולי: מה זה) הבית?
* * *
BBB היה פה במקור בעיקר בגלל הקיסרית הילדותית ועניין השם.
אבל גם תאוות ההליכה אחרי סיפורים של אחרים שהכניסה אותו מלכתחילה לפנטזיה קיימת בי. תראו.
* * *
אהרון צייר בתים מלאי חלונות. עיר שלמה מלאה חלונות. אבל אף חלון לא היה החלון שלו.
* * *
הוא צייר שוטר, שיגיד לו לאן ללכת כדי למצוא את הבית שלו.
השוטר לא אמר הרבה וגם הצביע לכיוון שאהרון חשב מלכתחילה ללכת בו,
אבל אהרון אמר לו תודה רבה.
* * *
והלך הלאה, עם הירח. מאוד רצה להיות בחדר שלו ובמיטה שלו.
ואז, לפתע, נזכר אהרון. הוא נזכר היכן נמצא חלון חדר-השינה שלו, בלילות ירח.
החלון נמצא תמיד מסביב לירח, בדיוק כמו מסגרת.
(קשה להסתמך רק על תמונות מהאינטרנט. כאן במילים האלה, בציור אהרון מצייר מסביב לירח (ההוא מהטיול) מסגרת ו-וילון,
והנה לו החלון שלו. קסם פשוט בתכלית.)
* * *
שלשה ימים לא מש זכרו ממני / וברביעי פרסתי את הלחם / וברביעי פתחתי את הצֹהר / וברביעי ראיתי את הים //
וברביעי ידעתי שהים / יפה מאוד ומרחבו כחול / ובמשב הרוח המלוח / ריח הים, לא טעם דמעותי. [4]
* * *
למי שאין בית- אין צֹהר לפתוח. אני מחפשת את הבית שלי עכשיו.
תקראו לזה לצייר את המטרה מסביב לחץ, ואחרוץ לכם לשון:
אהרון עשה את זה קודם.
* * *
צֹהר מסביב לירח.
[1] רומיאו, מילים צרויה להב, ביצוע מקורי יהודית תמיר, לחן וביצוע מנצח יהודה פוליקר.
[א2] בסטיאן באלתאזאר בוקס. ואמאמא של העריכה כאן, שלא מאפשרת לכתוב ביישור הנכון סוגריים עם מספר אחרי אותיות לועזיות.
[3] א' מתוך שלשה ימים, לאה גולדברג. ביצוע מקורי אחינועם ניני ללחן של עצמה עם גיל דור. ביצוע מנצח דנה ברגר ללחן של יובל מסנן.
[4] ג' מתוך אותו השיר.
הספרים:
הסיפור שאינו נגמר, מיכאל אנדה. תרגום חוה פלץ (מי זו חוה פלץ?!). לא העתקתי כלום חוץ מתעתיק השם BBB ותרגום השם החדש שהעניק לקיסרית הילדותית: בת-ירח.
אהרן והעפרון הסגול, קרוקט ג'ונסון. בתרגום רנה שני איפה שהעתקתי, ובפראפראזה איפה שלא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
