שורש תניני נגזר: ת.פ.ק.ד

התפצלתי.

נשארו לי החלק שעובד, והחלק שרעב.

החלק שעובד לחוץ ומת שישאירו אותו לבד,

החלק שרעב רוצה שפע, ואת הכל בבת אחת.

אני לובשת עכשיו בגד עליון שנתפר בכוונה ככה שכל התפרים שלו בחוץ,

החלק המתפקד מקטר על החוטים שיוצאים ממנו, החלק הרעב מזדהה באלם.

החלק המתפקד צלצל היום לתחזק את קו השיחה עם המכונף, מבלי שיהיה מה לומר.

אפילו החלק הרעב התאדש כששמע את תוכן השיחה: שלום. כן. מה שלומך. אז ביי.

[נראה לי שאני לא מעוניינת (שלא לומר משועממת ממש) לנהל שיחות באמצעות החלק המתפקד].

אבל החלק הרעב לא יודע להתבטא. אתמול ישבתי מול המחשב כמה שעות טובות, מציצה אל האנשים "הנוכחים" ברשימות שלי וחושבת:

אני מאוד רוצה לפתוח בשיחה, אבל אין לי כלום לומר. רק היי. אהלן. מה המצב? מה שלומך? ואני לא רוצה לדבר עם התוכן הזה.

מרגישה במלכוד ובחציה.