א. הקוף שכתב את שייקספיר

אומרים (אני לא יודעת מי אמר ובכלל לא נראה לי שהוא אמר אלף אפס)

שאם יקחו אלף-אפס קופים ויתנו בידם מקלדות, אחד מהם בסופו של דבר ייצור אות-באות את כל כתבי שייקספיר.

והנה ביומיים האחרונים אני מגלה שמישהו הגיע לבלוג שלי דרך מחרוזת החיפוש "מסתכלת על הניגוד הזה", מתוך התיאור שלי את המצבות והירק בבית הקברות בורשה. הנה תוצאות החיפוש. המחרוזת הזאת מופיעה רק פעם אחת בישראבלוג. אצלי. לא מחריד? אין אף קוף אחר בישראבלוג שכתב את זה עדיין. אחר כך הם הגיעו דרך "על הניגוד הזה". ואתם יודעים מה? זה עדיין צירוף מספיק מובחן כדי להעלות את הבלוג הזה. ידעתי שאני מאופיינת על ידי השפה שלי, אבל לא תיארתי לעצמי שעד כדי כך, או שגם כשאני פרוזאית לגמרי.

אז מעריץ אלמוני יקר/ה, מי את/ה, ומאיפה יש לך את הטקסט מלכתחילה?

ב. תגיות

הצטרפתי לפייסבוק. אני חוזרת. הצטרפתי לפייסבוק. אין צורך להתנפל על מנועי החיפוש שם, אני עדיין במחתרת.

אבל לא זה מה שמשנה. שם בפייסבוק הזה יש תמונות ובתוך התמונות מתויגים האנשים שמופיעים בהן.

בדף הבית של מישהי שאני מכירה מתויגים בתמונה כולם חוץ מהתינוק שלהם.

כלומר: בתמונה שמישהו משחק עם התינוק, כשמעבירים את הסמן מעל המישהו כתוב "מישהו", וכשמעבירים את הסמן מעל התינוק, לא קורה כלום.

הסתכלתי בתמונה וקראתי את הכיתובים האלה באופן פעיל, וכשהתינוק לא קיבל את הממשות של התגית "תינוק", לרגע מפחיד אחד הרגשתי שזה משטח אותו, שאני רואה אותו פחות. זה מזכיר לי מאוד מאוד את הסיפור הקצר ההוא של ורד טוכטרמן, "לאור השקיעה".

תקראו, כדאי לכם.