במסע הזה לפולין, באחת מארוחות הצהריים, הגעתי עם סנדוויץ' והתישבתי ליד הקבוצה.

"צ", פתחה אחת מהן בלי הכנות, "אותך הייתי שולחת לתכנית הזאת עם אורנה דץ... מהפך".

נאנחתי וגלגלתי עיניים. רק קצת שיפוצים פה, מתיחה שם...

בוודאי שלדעתך זה יחליק אותי פתאום ויהפוך אותי למשהו שאתן יכולות לעכל.

איך את נראית לי אחרת אחרי שראיתי אותך על אזרחי, אומר הבחור. את נראית בתחפושת.

מסתכלת על המדים, ובמיוחד עלי, ומגחכת לעצמי: מן הסתם. זוהי תחפושת ע"פ הגדרה.

הן יתרככו כשיראו אותך ביום על אזרחי, הוא מרים את דעותיו ומרכיב אותם כחוטר על אחרים.

ולצערי הוא צודק. "את נראית טוב היום", אומרת לי הגברית מכולן, בבגדי נשים ובאיפור, "נראית... נשית".

פרוטוקול, רשמת? מחמאה בלתי אולטימטיבית בעליל כשהיא באה על דרך ההנגדה: נשית.

במצעד הגאווה הקרוב, בתל אביב, עומדת לצעוד קבוצה של נשים באדום: הגוש הפמי.

עוד לא החלטתי אם אני הולכת, אבל אם אלך אצטרף לגוש הפמי.

יש לי אפילו שמלה כתומה עבורי, שקניתי השנה.

לפני קצת פחות מחודש יצאתי בה, בשמלה הכתומה, למפגש ה(משהו) הראשון בירושלים.

היה לי טרמפ עם ידיד/ה מתל אביב, אבל עד לשם נסעתי באוטובוס: בשמלה כתומה עם מחשוף נדיב ורגליים מגודלות פרא.

פחדתי נורא. מהאוטובוס, מהתחנה המרכזית, מההליכה ברחוב. אבל כולן עברו בסדר.

אפילו נכנסתי בתחנה המרכזית לריקושט, חנות של חיילים (=שוביניזם) לקנות מחמם צוואר, ואפילו זה צלח.

היו דברים שלא צלחו. עם כל הכבוד לאומץ, לפני חודש בירושלים לא היה חם מספיק לשמלה כתומה עם מחשוף נדיב ורגליים חשופות.

רק בדקות האחרונות לפני השיבה הביתה, במעלית, הרגשתי את עיניה של השכנה נעוצות בגובה לא קונבנציונלי.

מה זה זה הבת של XXX מסתובבת ככה.

אבל זה היה אומץ מחזק וטוב. ואני חושבת שלאט לאט גם אחיה עם זה.

הבעיה היא שלהיות חשופה זה להיות גם מועדת לפורענות, ולא מעט פורעים יש בסביבה.

בכל מקרה, היום בבוקר פירקתי את העגילים הענקיים מפורים שעבר, והפכתי אותם לשלושה זוגות עגילים קטנים יותר.

אחר כך לקחתי את החרוזים הגדולים בצבעי גאווה שהיו תלויים על תיק המסע שלי ("תוסיפו סיכה או משהו צבעוני שתוכלו לזהות את התיק שלכם בין ים התיקים הזהים". הוספתי), וחרזתי גם אותם על זוג עגילים: אחד ארוך, אחד בחישוק.

אחר כך הסתכלתי על אוסף העגילים המרשים שגידלתי לי בשנה האחרונה. נשית.

אני חושבת שאני פם.

כמה מהאחרות החפשיות שאני מסתכלת עליהן לפעמים ונהיות לי דמעות בעיניים הן פמיות.

זו הקבוצה שהייתי בוחרת להזדהות איתה השנה, אם אחליט ללכת, ומטריד לי את שריר העברית שזה כל כך אחרת מ"נשית".

תהיה נוספת בשולי העניינים, שאלה לנשים שבינינו.

גלולות למניעת הריון, איך הן באמת משפיעות או השפיעו עליכן?

אם אני לוקחת גלולות מסיבה הורמונלית מאז שהתחלתי להצמיח שדיים,

מה בעצם אני יודעת על המצב הטבעי של הגוף שלי בנושא חשק מיני, מצבי רוח, ושאר ירקות?

כי בזמן האחרון אני באמת ברצינות חושבת לרדת מהן, וקצת קשה לי עם זה.

לאזעקות ארגעה ותרועות אזהרה אודה. מי שלא מעוניינת לענות על גבי הבלוג- אולי במייל אפשר?