לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2009

אבל זה לא לגמרי נכון,


לפחות התשוקה הישנה חזרה,
יושבת באוטובוס קוראת בספר כשעקבים שחורים קטנים מדדים אלי
אני מרימה מבט בעקבותיהם אל רגליים שזופות ומכנסיים קצרים ואז בחזרה אל הספר.
וככה.
אני הולכת ברחוב ומחליטה לי שאני רוצה כבר מין.
אחר כך מגיעה אל המסיבה ושוב בעיקר מחפשת לי משפחה.
מנסה ללמוד את הריקוד החושני מאלה שרוקדות אותו בקלות,
ומגלה שהנפש חפצה אבל הגוף חלש: במקום לעטות את אותו מבט מפתה,
אני מזדגגת: הוא עובד גם עלי. והתנועות גורמות לי להרגיש מטופשת להחריד,
אבל גם לרצות להדליק את המצלמה בבית ולראות עד כמה חורג זה נראה במציאות.

חוץ מזה, בני נוער נחים על ספסל גורמים לי להתגעגע ללחוש סודות למישהו,
להרגיש כאילו אפילו עצם המשפט הזה הוא סוד חמקמק שעליו להכתב במחברת הצללים.

אז כן, לפחות חלק מהרעב הישן חזר.
נכתב על ידי , 6/6/2009 23:50  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)