הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 7/2009
"את תצחקי. היה לי נורא כיף אתך, אבל היומן שלי עמוס בכל השבוע הקרוב. הפגישה הבאה בינינו יכולה להיות... תני לי לראות... בסוף שבוע הבא. רוצה?"
כן, בטח.
עוד לפני שיצאתי לדייט אני מוצאת את עצמי מפקפקת במקום שיש להתחלה של מערכת יחסים להכנס לתוך החיים הכבר-די-מלאים שיש לי. מצד אחד ברור שזה חרטא שהרי ברגע שיש מוטיבציה יש גם מקום, ומאידך אני נופלת שדודה גם ככה לפעמים. מצד אחד אני רודפת אחרי הזנב שלי כדי לא להרגיש בודדה ומצד שני אני מרגישה עמוסה מרוב רדיפות.
אתמול פגשתי שוב את אידיום ובעלה המתוק. חנינו דווקא מאוד קרוב לאן שהתכוונו להגיע, אבל אז הרעב (והפיפי) הכתיב את התכנית, ופיטמנו את עצמנו מכדי לשוטט. לכן נגזר עלינו להפגש שוב, והפעם נצליח גם להגיע לשוק הפשפשים! אמרי לי, יקירתי, איך יושבת עלי הנשיות?
לדייט אני מתכוונת ללכת בשמלה.
| |
|