הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 12/2009
 אני רוצה הפוגה קומית רגע
כדי לספר איך היה לי זמן אתמול והלכתי לבקר בגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב, למרת שעל השער הלא נעול היה רשום "הכניסה לעובדים בלבד" והיה שם כל כך יפה ונהדר, חורש ים תיכוני זה אומר ענפים מחטניים ואור שמסתנן רק מעט מבעד לעצים וריח של אדמה והשתקפות של השמיים שתופסת המון עומק במים (בריכה מברז, אבל בריכה), וגם המון מקומות ששתלו איזובים שהייתי חייבת למולל וכמה חמציצים שבלסתי, וכשיצאתי משם כבר התגרדתי קמעה, וכשבחנתי את איזורי הגירוד הסתבר שעקץ אותי בידיים משהו לא ידוע, והתחלתי להבהל כשכל עקיצה כזאת עצמה הלבינה ומסביבה האדים ונהיה חמים יותר מכל שאר היד. ושיוויתי בנפשי, מתוך הפאניקה, שאני מרגישה קצת שיכורה ושקצת טיפה יותר קשה לי לבלוע. אז כשהתחילה ההרצאה הבלשנית, ביקשתי מזה שישב לידי שאם אני מאבדת הכרה שיצלצל 101.
ואכן עד שנגמר השיעור הנפיחות ירדה ולכל האיזורים חזרה להיות צורה של יד, ואני הצהרתי בפאתוס ש"כנראה אחיה".
ואז נסעתי לעזריאלי להפגש עם אחד החברים היותר טובים שלי והוא כששמע את הבשורות שלי צחק ונשך את היד שלו והסתכל עלי שוב ואמר לי:
מה מוזר בזה תשאלי את החבר...ה שלך, איך בדיוק זה מקשה על החיים להקשות על עצמך תשאלי את החבר...ה שלך.
חזרו הגירודים בעקיצות בבוקר, אגב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
