הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 3/2010
 מה העניין עם השם הזה,
"מאלץ אורגזמה"? 
האם אפשר פיזית לאשה שלא לרצות באורגזמה ובכל זאת להתאלץ אליה?
תמהתני.
בכל מקרה הביטוי הזה אלים בעיני,
והוא האח של he made me do it ושל she was asking for it
וזה לא מוצא חן בעיני אפילו קמצוץ (שזו משמעתו האמיתית של הביטוי "לא כלום"- אף לא קמצוץ)
היום לא היה שום דבר לאכול בחדר האוכל אז הלכנו לקניון ליד והוצאת המון כסף על מנה שמכילה המון בשר כי אני לא אוכלת לחם של חנות, וצריך למלא את הבטן במשהו, ואחר כך ישבתי שבעה ומרוצה והמתנתי לתורי אצל הרופא והיתה שמש נעימה בדיוק על העורף שלי ואני, טורפת מאושרת שכמוני, פשוט נרדמתי ופספסתי את הקריאה בשמי. התעוררתי אחרי שהרופא הלך.
טושטוש.
מישהו כותב לי משפטים ארוכים על הרשת וזה מרגש אותי כל כך. אני לא יודעת עד כמה אני בוטחת בעצמי להתרגש, זה הרי מסוג הדברים שנגמרים רע. ובכל זאת כשמישהו אומר "אנחנו", "כמונו", אני מיד נרתמת כל כך לשמוע את הצליל שלו, ללמוד את השיר ממנו, אולי לניגון הזה חיכיתי מתמיד. אבל מקווה עם הזמן ללמוד להכניס את הצלילים שלי. ואולי אפילו לא רק בקנון, אלא בהרמוניה שתצלח.
  
שירים מרגשים אותי.
"יש לך קול וגיטרה אז שירי", אומר הסטטוס שלי בג'ימייל.
ואז הוא מתחלף ב"כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל".
ואני עונה: כן. אני אכן חיה יותר עכשיו. ומתגנבת אלי כל הזמן זנבה של המחשבה: "ומתישהוא זה ייגמר",
אלא שמותר לי לפעמים למרוד במחשבה הזאת ולתת לחיים את הקרדיט שמגיע להם. לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
