לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

קלטתי עכשיו משהו נוסף לגבי סירוב:


לא סתם אני לא יודעת לעשות את זה,
בעיקר לא מסוגלת לומר: לא, כי אני לא רוצה.
(וזה קרה לי די הרבה בימים האחרונים)

כשהייתי קטנה יותר והיו דברים שהייתי צריכה לצאת אליהם ולא רציתי,
אבל הייתי צריכה לומר את זה למישהו שדחק בי, אמא היתה אומרת:
לא בא לך ללכת? תגידי שאמא שלך לא מרשה לך.

ככה עכשיו כשבכלל לא בא לי לצאת למסיבת יום הולדת
שמחד תכיל המון אנשים שאני אוהבת ואשמח לפגוש
ומאידך תהיה בקצה הליכה ובמקום רועש מדי שאני לא אוהבת
אני מוצאת את עצמי מייחלת שבמקום חוסר נכונות,
התירוץ הזה יהיה עדיין תקף.
(ממש מתחשק לי לבקש ממנה "לא להרשות לי").

איזה מין תעלול מחשבתי זה?!
נכתב על ידי , 12/6/2010 17:57   בקטגוריות ביום המשפחה., איי האב א סושל דיזיז!, עלילות עוגיפלצת  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)