לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

אז אפשר עכשיו לספר על התערוכה בבצלאל, עם תמונות.


(הייתי בתערוכת האמנות ביום הפתיחה העמוס והצפוף,
וחוץ מזה ב"קרמיקה וזכוכית" וב"עיצוב תעשייתי", שהן המחלקות הקבועות שלי.)

היה שם מתקן מכני עם גלגל מסתובב
שהפעיל שני מקלות תיפוף מרופדים:
פעימות לב, בא-בם, בא-בם.




(של רועי כץ. ותודה למי שהלך והביא לי את השם.)

היו כלים מעניינים מקליפות של תפוזים


(זוננשיין אורי, מתקלפים solskin peels)

היו כמה דברים שקשרו בין צעצועים ושבירות ובין שקיפות/רגישות ומלחמה.

1.








(עידית ימיני, "ללא שם", התמונה האחרונה מתוך האתר של בצלאל)

2.



שזה אם מסתכלים מקרוב:

(סיגל פריידקס, "המקום שבו המוסר מיטשטש",
והיו גם המון דמויות אנשים זעירות מזכוכית שוחות על פני על שולחן עץ גדול)

היו שם צעצועים שנועדו לשמש אובייקטי מעבר מאוד מסוימים לילדים
(לא צילמתי)

מכשירים שמייצרים רעש לבן שמטביע שאונות אחרים




(ענבל שטראוס, מכונות רעש לבן)

ומתקן כמו סטטוסקופ שמחבר בין הפה שלך לאוזניים,
מנכיח פיזית לולאת היזון של דיבור פנימי.




(מתוך "superstitio" של יוסף רון, שעוסק באמונות טפלות.
זה נהדר בעיני).



ועוד שלא כתבתי עליהם קודם:

מישהי שנקראת פטורה ג'סיקה, שאני חושבת שהיא היחידה שקסמה לי בכל הקומה של אמנות,
היו לה לבני עץ עם ציורים ריאליסטיים





ובאמצע החדר מנהרה מעץ מקופל כמו האמצע של אקורדיאון



ועל כן אמבט עם משהו שהזכיר לי שלד מתכתי של דינוזאורים



תראו כמה יפה, זה פשוט עולם.



(רק בסוף סדרת הצילומים הזאת
הבנתי שהכל בכלל של אותה האמנית והתרשמתי עד עמקי נשמתי).



ועוד מה היה שם?

רננה צדוק לביא, עם "flashes of memories" זכרונות מחיים צרובים על כלי הבית

   

ועוד שתי הברקות מהשולחנות של התעשייתיים, היו צריכים שלשות של מוצרים לאותה מטרה:

סכינים בהשראת כלי צור מתקופת האבן (הדר שניר):



וכלים לקידוש לממהרים (מיכל דרעי):



סכין כפולת להב לפריסת שתי פרוסות חלה בו זמנית,
מלחיה רחבת פטריה, לזריית כמות גדולה יותר של מלח על חלת הקידוש,
כוס לקידוש שניתן להעביר אותה בנוחיות ובמהירות מיד ליד כי יש לה שתי ידיות.



ומה עוד:
בית מלאכה לתיקון רהיטים שבורים (שהתמונות שלי בעצמן צולעות) שהזכיר לי את בית חולים לצעצועים.
כמה זכוכיות יפות
כמה דברים שפעלו על מנוע, נפתחו ונסגרו
ודבר אחד בקומה של האמנות שהיה מנוע עם בורג סובב שלא היה מחובר לכלום (לא רשמתי את שם האומן).

נורא יפה בבצלאל בתערוכת הבוגרים השנה.
אשמח לשמוע מה אתם מצאתם שם.
(ומה השם של ההוא עם התוף מתחילת הפוסט).
נכתב על ידי , 19/7/2010 20:51  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)