לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

Payoff


(בעברית: תגמול)

ביום רביעי הייתי במועדון הקריאה של חובבי המד"ב, על הספר "קוסם היונים".
שהוא בעיני ספר מצויין.

ועלה שם נושא של הכלים העלילתיים של payoff, מה שמכונה "אקדח במערכה הראשונה",
של דברים שמופיעים ומוזכרים בספר, ומתוך היכרות עם הז'אנר הקורא מניח שייעשה בהם שימוש אחר כך,
ובדרך כלל זה באמת קורה אבל יש מקרים שלא (למעשה קיטרו על זה שלפעמים בספר לא, בסגנון ה"מה זה היה באמת?!").

ומישהו אמר שיכול להיות שזה בגלל שבחיים לא להכל יש באמת תגמול, שזה הופך את הספר ליותר מציאותי,
ומישהו אמר שיש עוד הרבה פרטים שניתן היה להזכיר ושמה שמוזכר לרוב מוזכר כן כי יש כוונה לעשות בו שימוש.
מעניין:
זה קשה לדחות סיפוקים, קשה עלי ההמתנה.
יש דברים שאני רוצה לחזור אליהם כמו כלב שקובר עצם בחצר,
יש "שלח לחמך על פני המים יבוא יום ותמצאנו",
יש "כשאלוהים סוגר דלת, הוא פותח חלון",
אבל בינתיים העצם חבויה, הלחם לא בידי, הדלת סגורה.
איפה התגמול איפה?

ועוד משהו:
מצעד הגאווה בירושלים עבר בשלום יחסי, אבל:
כשהגעתי עם התיק מרובב הסטיקרים שלי לתחנה המרכזית, ואחרי כל עמדות הבידוק והעליה לאוטובוס,
גיליתי שאיפהשהוא לאורך התהליך הזה מישהו תלש ממנו (בכוונת מכוון) את אחת ממדבקות הגאווה.
זה קשה לי כי זה אומר שזדון עמד ממש מאחורי ואיחל לי רע. פחד פחד פחד.
נכתב על ידי , 30/7/2010 17:34   בקטגוריות גם אלוהים היה חנון! (ורחום), אופיתי.  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)