הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 8/2010
טוב; חברים הציעו לי להיות שותפים ואני צריכה להחליט. אי החלטה כמוה כהחלטה שלילית, כי הזמן קובע.
אי פוחדת להכנס לדירה עם חברים כי אז תהיה לי הזדמנות לפתח איתם דינמיקה דו-פרצופית ומתנדנדת, כמו שהיתה לי עם המכונף, ואני לא בטוחה שהיכולת שלי גדלה עד כדי שזה לא יקרה. אני חוששת שאם תהיה לי דינמיקה כזאת, אני מעדיפה אותה עם אנשים שאחר כך אוכל לברוח מהם אל החברים שלי :P. זה נשמע אפילו הגיוני?
זו סיבה לא לגור עם שותפים שאת מחבבת שיש סיכוי שתשמחי לראות אותם כשאת יוצאת מהחדר שלך, ששמעו נכון אותך אומרת שאת לא בטוחה שמגיעים לך שותפים נורמליים (על המוזרה ההיא) ואומרים: ככה יהיה לך מישהו שיזכיר לך להקשיב לעצמך. ומה אם הם יכניסו לי תוכן ויגידו לי שזה להקשיב לעצמי? אני הרי כלכך נוחה לזה.
פראנויה. (הפרעות זה כאן)
| |
|