א.

-מי מפחד מהדוב הגדול?

-לא אני.

- ואם הוא יבוא?

יש לנו (לפחות) עכבר (אחד) בדירה. אבל עד עכשיו אני היחידה שראיתי אותו.

היום כשעמדתי מול השיש הוא עבר, פצפון ושקט, ולא הצליח להבין לאן לברוח כדי שהמפלצת האדירה הזאת לא תחמוס אותו.

לפחות ככה חשבתי, אבל בדרך הוא עצר ורחרח את הסנדלים שלי. הייתי תופסת אותו לו הייתי יודעת שאני יכולה. בינתיים הנחנו מלכודת.

ב.

-מי מפחד מהדוב הגדול?

-לא אני.

- ואם הוא יבוא?

יצאתי מהארון לשותפה שלי. היא לקחה את זה קצת קשה: "יכול להיות שאני אבוא לדירה ותהיה כאן.. בחורה?"

עניתי לה שיכול להיות שיהיה כאן בנאדם נוסף, בכלל זה בחורה. אבל זה לא סיפק אותה. נרתעה, בקיצור.

ואחרי זה התחילה הסאגה:

שותפה: אבא שלי יבוא לכאן הלילה, אולי כדאי שתישני עם דלת סגורה

צ': אני לא ישנה בעירום, זה בסדר.

שותפה: אבל הוא עלול לראות את הרגליים שלך, גבר זר והכל.

(אה, כן, באמת, כי בפעם האחרונה שבדקתי, רגליים היו איבר שמקובל חברתית להסתיר).

בפעם הקודמת שאבא שלה היה כאן, אגב, יצאתי בשמלה למסיבה, ולקחתי את הרגליים (!) שלי איתי.

ג.

-מי מפחד מהדוב הגדול?

-לא אני.

- ואם הוא יבוא?

ודווקא בלילה הזה נשאר בלילה אחד מהחברים שלי לישון, ובבוקר לטף התלטפנו עד שכלתה הנשמה והיה כבר הוא-צריך-ללכת וחמישה.  

מזה אני כן פוחדת דווקא, משום שסקס עם חברים עלול להיות צעד ראשון לאבדן חברים, ומזה אני פוחדת דווקא.

אבל בהנתן שאני מכירה לפחות אקסית אחת שלו ויש מגינת לב וחשבונות אבל אין דם רע, כנראה אפילו זה עשוי להיות בסדר.

ד. די עם הדוב הגדול.

הכנתי היום ממרח צ'ימיצ'ורי חדש. צ'ימיצ'ורי זה כמו פסטו, אבל עם פטרוזיליה במקום בזיליקום.

לוקחים פטרוזיליה, קוצצים דק, מוסיפים שום, מלח, שמן וחומץ, ומערבבים בבלנדר. 

אם מפונקים אז מבלנדרים עם זה גם אגוזי מלך (אני לא עד כדי כך מפונקת).

אני מורחת את הממרח שנוצר על פרוסת לחם, מוסיפה גבינה קשה ועגבניה פרוסה וזו ארוחת הערב שלי בימים הארוכים באוניברסיטה.

אבל אז "גיליתי" שיש לי את הממרח הקודם, שהכנתי ב"דמוי פוד-פרוססור" שבא עם הבלנדר יד.

הכלי של הפודפרוססור הגיע ישר שבור בתוך האריזה לבאר שבע, וגם עשה בלגן וגם לא קצץ כמו שצריך.

אז יצא ממרח-פחות-או-יותר, יותר-פחות-מאשר-יותר. ואת הממרח פחות או יותר וכו' הזה מרחתי כמו בפסקה הקודמת בתוך הסנדוויצ'ים עד כה.

אבל עכשיו יש לי אחד ירוק זוהר וטרי, מה אעשה עם זה הירוק כהה ששוכב במקרר כבר שבועיים או שלושה?

לזרוק לא בא בחשבון, על פי הריח זה אכיל אבל פחות טעים. הלכה ובדקה הצנצנת במקרר- מה הולך כאן עם פטרוזיליה ושמן?

והופ- פלאפל מאולתר לארוחת ערב

ממרח פטרוזיליה שעבר זמנו (או פטרוזיליה קצוצה, שום, שמן וחומץ. על החומץ אפשר לוותר)

כמה כפות של קמח חומוס (ידעתם שיש לי, כמובן, מהמתכון של מרק הבצל) או חומוס יבש טחון (מוכרים ככה או משהו)

מעט כמון ומלח

מעט טחינה גולמין

מעט מים

מערבבים הכל

יוצרים קציצות דקות יחסית, שלא ייקח שנה,
ומטגנים במחבת טפלון משני הצדדים על כלום בריבוע (יש כבר שמן בבלילה).

בתמונה: ארוחת ערב להיום

בקערה הגדולה סלט מלפפונים, שומר ושום ברוטב יוגורט (החידוש: להכניס קצת ג'ינג'ר טרי. לא רע. לא הייתי עושה את זה תמיד)

במרקיה סלט כרוב עם תפוחים, גזר, שקדים ואגוזי מלך (החידוש: תיבלתי גם בקינמון. יצא מוגזם, כמו עוגה. מיותר)

בקופסית הפלסטיק כמה קציצות פלאפל (מגניב וחמים! להוסיף יותר כמון בפעם הבאה)

בקערית הזכוכית  תבשיל ירקות במרינדה של העוף (הכנתי כמות גדולה במחבת בדיוק כדי לאכול יחד עם כל דבר)

ה. עוד חובות ממתכונים קודמים:

מרק הבצל (על רקע ספר בפיזיולוגיה של ההתנהגות):

ארוחת הצהריים המכובדת בהחלט של אתמול:

כוס שלמה אורז מלא + עדשים (מהפריזר).

תבשיל ירקות במרינדה של העוף.

פרוסות פסטרמה ביתית.

ו. יהיה בסדר, נכון?