א. שבץ-נא

הייתי בבית. שיחקנו ארבעתנו שבץ נא: אמא, אחותי-שלי, חבר-שלה ואני.

הפעם שיחקנו טוב, צפוף ועמוס, והנצחון של אחותי היה על קוצן של 20 נקודות:

(וג'ני, שיחקנו עם הכפלות וכל מיני שטויות הפעם)

ב. ברכות על דלת המקרר.

השותפה הביאה חמסה עם ברכה מתקתקת להחריד. אני בתגובה שלפתי את "ברכת הרותם" שמצאתי בעת העברת החדרים.

נדמה לי שכתבתי אותה בסביבות התיכון, אבל זה עדיין לא-בלתי-נכון:

ג. מרצדת.

הידיד מהמשך הרחוב (ההוא עם הגיטרה) כתב עבורי שיר.

לשיר קוראים "מרצדת" והוא על המרצדת שתלויה על הקיר שלי.

אני לא חושבת שהוא יודע על "מרצדת" שהוא גם הכינוי הנוסף שלי וגם השם של המקום הזה,

או שהוא מודע לכך שאני מכנה את המרצדת ההיא "דיוקן עצמי". ובכל זאת:

מול הקיר הלבן שיחקה לה מרצדת

זורקת לכל עבר ירוקים

לבשר לחדרך שאין היא פוחדת

לקשט את פניו החיוורים

והקיר הלבן התרצה בדממה

כי ריצדה היא בינו לבין אור יום

היא לו ככסות עלה התאנה

ודרכה יפה הוא בעירום

שבוע טוב!