המערכת נקבעה.

לגבי הקורס ה"מתקדם" שאני לא עומדת בדרישת הקדם שלו, צלצל מסוף המסדרון האיש שהוא "ועדת הוראה" אל תחילת המסדרון, למושב המזכירה,

ואמר: "התלמידה הזו שפה? אז אני מאשר לה", וכך הסתיימה רשמית פנייתי לוועדת הוראה. מתועד "היטב", ומגובה בכל מולקולות האוויר שרטטו מהפה שלו לטלפון ומהטלפון לאזניים שלה.

אלמד שישה קורסים הסמסטר עם קרדיט אקדמי בצידם, ועוד חמישה אני לוקחת להנאתי, בגלל העיניים היפות שלהם: 

בקורס אחד שאני "לא לוקחת", המרצה משתמשת בשמות גוף נקביים כשהיא מדברת על המקרה הכללי, הלא מסומן .

אחר ידבר בין היתר בשאלה למה שאנשים יגידו "ברור שהוא התלמיד הכי טוב שלנו". (כי אם זה ברור, למה לטרוח לציין את זה?)

נוסף הוא במתימטיקה (לשם רענון), שמעביר מר קול רדיופוני ומתרגל אותו (אני כמעט בטוחה) אותו אחד שמעביר את קורס המדיטציה המוזל באוניברסיטה  חנונים של מתימטיקה ופילוסופיה הם החנונים הכי מגניבים.

קורס אחד הוא בבלשנות, והוא קדם-קדם להוא שקיבלתי עליו אישור טלפוני (נראה לי הגיוני ללכת להקשיב לזה כל עוד אני יכולה מבחינת עומס),

והאחרון בפילוסופיה, שמדבר על מקור הידע שלנו לגבי עצמנו, מאפייניו ומגבלותיו (מעניין!).

עכשיו אני צריכה להתרגל שאחרי הרכבת המערכת באמת יש סמסטר,

עם חובות קריאה ותרגילים ובחני אמצע ושאר ירקות סמסטר בצידו.