חזרתי לדירה תוך כדי שיחת טלפון עם אמא שלי, כשפתאום נעצרתי.

בגן ציבורי שיש בו עצים חשופים ודי מסכנים, נקשר לכל עץ בלון צבעוני,

על חלקם היה כתוב "חודש שמח". על חלקן צויירו ליצנים.

אדר הגיע, ומשנכנס אדר מרבין בשמחה. זה יפה בעיני.

כבר בשעור הראשון שמתי לב שהיא מתייחסת לכל התינוקות הכלליים כ"היא",

ואז הסתבר שגם בתחביר זה אותו סיפור, קדקדים בעץ בינרי נקראים "אחיות" ו"אמהות" במקום המקובל אבות ובנים/אחים.

אתמול שאלו את המרצה למה זה, והיא הסבירה שקהילת הבלשנים היא כזאת... שיש לה קונבנציה אלטרנטיבית.

כזו שמגניבה במיוחד אם את אשה. היא לא הכחישה שיש לאלטרנטיבה כזאת גם ערך הסברתי.

אבל אז המשכנו בשיעור, מדברים על זה שכדי ללמוד מה תינוקות יודעים, עושים עליהם ניסויים.

לא, זה לא בדיוק כמו שזה נשמע, אבל כמובן שמישהו שאל: "ומי בדיוק ייתן את הילד שלו כדי שיעשו עליו ניסויים?"

מזו שישבה שלושה מושבים משמאלי עלתה התשובה "אנשים עדיין מעבירים את הילדים שלהם ברית מילה..."

בדיוק, אמרה המרצה. אבל אנחנו לא נכנסים לזה כאן, זו פוליטיקה.

המרצה של "סוגיות בבלשנות חישובית" (הצלחתי לקחת אותו בסוף!), אני מעריכה אותו יותר כל שעור.

בדוגמאות בשעור היו איברים כרותים. מישהו הרים יד ושאל למה ככה. מוזר שאתה שואל, אמר המרצה בחיוך.

באמת בדרך כלל בבלשנות הדוגמאות הן מסוג John Loves Mary,

אבל משום מה בבלשנות חישובית זה דברים בסגנון John killed Mary.