הזהרי בבקשותייך, כי לכי תדעי, אולי המחלקה לפסיכולוגיה מאזינה...
(ראיתם בצילום את הנעץ? כי זה על לוח המודעות במחלקה.
אבל קודם הם שלחו לכל המחלקה וראיתי על מסך של מישהי שישבתי מאחוריה בשעור כלשהו, והתרשמתי עד עמקי נשמתי,
ולא הספקתי להעתיק את המספר והתביישתי לשאול. אז החלטתי כעבור שבוע שלא אכפת לי, אני הולכת לחפש במחלקה. ובאותו יום זה נשלח בתפוצת נאט"ו לכלל האוניברסיטה. אולי אנשים לא ששים כל כך להיות שפני נסיונות).
נרשמתי, כי אני רוצה ולא אכפת לי שזה כרוך ב"מטלות שונות מול מחשב ומילוי שאלונים".
איך שהתחלתי לקבל את המייל מרשימת הדיוור של המחלקה לבלשנות, הסתבר שהמפגש המחלקתי הבא שלהם יהיה על... עיבוד שפה ממוחשב,
ומרצה בו אותו אדם ממדעי המחשב שלשיעורים שלו חמקתי בחיוך בשבועות האחרונים.
מהכמה הערות על בלשנים שהוא העיר בכתה בשעורים האחרונים, החלטתי לבוא למפגש רק כדי לראות את המבט על הפרצוף שלו כשהוא יגלה שאני one of THEM. אכן היה משעשע. וגם הפסדתי שני שיעורים שונים בשביל זה. איזה כיף! שני שיעורים שונים להשלים!
כואב כמה שהבנאדם שישבתי לידו בסמינר הזה יפה.
אני לעולם אבלע את הלשון בנוכחות כאלה.
(האפונה הריחנית פורחת.
אביב עושה אותי סמוקה וחשקנית וזה כיף אדיר).
לשאלתכם, אני על אנטיביוטיקה וככה זה.