מאז שעון החורף שבא עלינו לא כל כך לטובה, אני מתעוררת בשעה חמש וחצי לפנות בוקר.
כלומר, לפי השעון זה לפנות בוקר. לפי החלון שלי זה בוקר בוקרי בהחלט.
בחרתי את החדר הדרומי הפעם: זה שיש בו שמש. וכך יש שמש בחלוני בבוקר, בדיוק כמו שרציתי.
אני יכולה להבטיח לכם שלא רציתי בשעון חורף. אבל שוב, האור שמברך את הזוטה במטבח מקל עלי.
אוי לא, זה התפשט גם לבדיחות:
איש אחד הולך ברחוב ופוגש חבר שלו עם מקל על השכם. שואל אותו: אבל למה אתה סוחב את המקל הזה לכל מקום? והידיד עונה לו: כי זה מקל עלי.
זו היתה הצצה נוספת לעולמי הפנימי. לא הייתם רוצים להיות שם לפעמים? well.
דברים שאעשה היום בטוח:
לגרר פלפל חריף ולשים בשקית בפריזר
לקלף ג'ינג'ר, לגרר אותו ולשים בשקית בפריזר
דברים שאעשה אם יהיה לי כוח:
לנקות את החלונות עם המכשיר המגניב שאמא שלי נתנה לי.
ללכת לאשה האחרת במורד הבלוק שמטפחת פינת גינה, ולקנות ממנה את חצי השק שנותר לה של אדמה
כדי למלא את עציצי בלי להצטרך לנסוע בשביל זה למשתלה.
דברים שאעשה את"ה (אם תרצה השם):
לפתוח את הדלת לעוד אנשים שהם שותפים פוטנציאליים בתקווה לפגוש אחד "מושלם",
אבל תכל'ס: להתקשר להודיע לשותף הנבחר שלי שהוא נבחר.
ואם הוא לא ירצה- אז לאנשים נבחרים קצת פחות.
גיליתי אתמול (כשסוף סוף באו אנשים בקצב של יותר מאחד ביום לראות את הדירה) שיותר קל לי עם השותפים הזכרים שבאים.
לכן רוב הנבחרים שלי הם בנים. אף פעם לא גרתי עם שותף זכר (ש' לא ממש נחשב) ואין לי מושג אם החלוקה המגדרית באמת תגיד משהו על השותפות עצמה.
אני מנסה לזכור (כי חשוב לי בפני עצמי לדעת את זה) שנשים הם לא יצורים ששונים בתכלית מגברים ושזו אגדה תרבותית,
והרי זה לא שעם שותפה (מהמין ה"נכון") היה מדהים ופתוח. זה תלוי באנשים הספציפיים. אבל אני בכל זאת חוששת.
דברים נוספים שחשוב לעשות:
להצליח לקבוע עם ש' מתי עושים דברים שימושיים לש' במרחב של הדירה שלו, ולהתחיל בזה כבר.
מאז שבוע שעבר שניקיתי את כל החללים שהיו פנויים, לא התקדם דבר, והחל מהחג הקרוב כבר יש תכניות אחרות.
דברים שאליהם צריך להתיישר:
- ביום חמישי הקרוב מסיבת יום הולדת לש' במרכז.
- ביום ראשון שאחריו כנס איל"ש (אגודה ישראלית לבלשנות שימושית) בחיפה.
- ביום שני שאחריו מסיבת יום הולדת עבורי בקריית שמונה הרחוקה, שאליה עברה מיכל.
מזה נגזר: אם אני רוצה שש' יבוא למסיבה שלי ביום שני, אנחנו צריכים להספיק ביומיים הקרובים (עד יום רביעי) לסדר לפחות למחצית שביעות רצונו.
מסקנה מבאסת: צריך להציק לש' כאילו משהו נושך לי בתחת, בשביל לעשות משהו שבכלל לא מתחשק לי לעשות. למה אני לא מצליחה לגייס אותו לזה?
לטובת מי ששרד את פוסט הפנקסנות הזה (וגם מי שסתם מדלג למטה לראות אם יש תמונה),
הצצה לגווארדיית העציצים המרשימה שאספתי השבוע למטרות פינת ירק מתחת לבניין (ועל אדני החלונות פה):

בוקר טוב
.