יצאתי עם ההורים להליכה במסלול המקומי.

מכיוון שאני פדלאה ולא רציתי לרוץ, לפחות, כדי להגביר את המאמץ, להסדיר את הנשימה בשירה.

בקול.

באמצע הדרך אספנו איזו זקנה מצחיקה אחת, שבדיוק הסתובבה לחזור הביתה. הלכנו לידה ושרנו כל מיני שירי ארץ ישראל, וכשהיא הגיעה הביתה היא פשוט לא רצתה לעלות. היא המשיכה איתנו עוד כמה מאות מטרים ולבסוף התנצלה שבעלה מחכה בבית, ושערב שבת, והלכה.