ואתמול היה השוק-בשנקל החודשי של המרכז לקיימות שכונתית.

איזה כיף זה. כמה דברים מגניבים אספתי לי. בעיקר בגדים.

"תראי את זה" צוחקת סטודנטית אל אמא על שמלה סגולה שחזיתה מלאה כולה בפאייטים.

ואני: "וואי, אם את לא רוצה את זה, יש לי חברה שמאוד תשמח".

ש' מסתדרת היטב עם דברים נוצצים ובוהקים ועליה אני חושבת כשאני רואה אקסטרווגנזה,

אך במחשבה שניה- זה לא במידה שלה. מאידך זה כן במידה שלי. מה עושים?

מה עושים? נלך עם זה למסיבה הקהילתית של סוף השבוע!  

אתמול התכתבתי עם מישהו באינטרנט.

רגע לפני עשר כתבתי לו: "שתי דקות לשעת הש'", והתכוונתי: שינה.

באותו זמן מהעבר השני של המסך הוא הקליד: אני נהיה מספיק עייף כדי לישון, ויש לי תחושה שאני יודע למה.

אני: LOL והוא: טוב. לפחות אנחנו מסונכרנים. יותר מסונכרנים כאלה- יותר טוב.

אז הלכתי לישון אתמול הכי מוקדם שהלכתי זה זמן רב, והיה לי אפילו קשה להתעורר.

בבוקר אפיתי את הלחם ויצאתי "לרוץ" (שם קוד שלי ללרוץ קצת וללכת הרבה). זה משמח.

ובכל זאת עכשיו כשסוף סוף יש לי ערב פנוי,

אני שוקלת ברצינות ללכת עם עצמי לסרט. לצערי הוא רק מתחיל בתשע וחצי.

אז זה בניגוד לחוקי החתול, אכן. זה בניגוד. והביקורות לא משבחות במיוחד. אז אולי תלכי לישון?

לאחרונה אני בוגדת בדיאטה. נמאס לי ברמות על.

אבל אולי הכל מתנקז שוב לשעות השינה.

אז בלי סרט היום, צ'.

בזווית העין אני רואה עדיין את הסגול הנוצץ הזה והוא משמח אותי נורא.

גם כמה בגדים נורמליים הבאתי משם.

החביבה עלי היא דווקא חולצה שנראית כאילו כבר בחנות המקורית מכרו אותה מהוהה.

ויש גם בגדים באמצע, ש"לגמרי סבבה" כאלה. וגם מזרן שטח שיכול להיות מזרן יוגה כשיהיה לי אומץ לנסות.

אבל חסרה לי תכנית לערב המוקדם בכל זאת.

ש' לא יהיה בבאר שבע בסוף השבוע וזה מאוד חבל.

אולי אעשה לי ערב ספר? שני ספרים מהספריה יש לי כאן בדירה.

את האחד אני מחכה לקרוא מאז שראיתי את הפרסום הראשון על תרגומו,

והשני הגיע חדש חדש טרי טרי השבוע, הוזמן במיוחד על ידי הספריה לבקשתי! פלא!

משהו עדיין לא מתקתק כמו שצריך,

אבל אני מנסה להזכיר לעצמי:

לאט לך. יהיה טוב.