בלי בצל.

אני חושבת שהבצל בכל זאת ינוצל היום, לטובת משהו כזה.

2 חצילים בינוניים שנאפו בתנור יחד עם הלחם (תוקעים מזלג כמה פעמים בחציל כדי שלא יתפוצץ בתנור.

ואופים על חום בין 180 ל230 מעלות, תלוי מה אתם עוד אופים באותו זמן.

הפיכה פעם אחת לפחות באמצע. זמן אפיה בין 40 דקות לקצת יותר).

שלוש-ארבע שיני שום קצוצות גס

חופן עלי בזיליקום

ענף אחד של מנטה

מלח

מי שיש לו זרעי כוסברה טחונים (לא זרעים שלמים. לא כוסברה ירוקה) יכול להוסיף קצת (!).

מנקים (בחצילים- מסירים את העוקץ, בעלים- מסירים מהגבעולים. מותר גם להתעצל, אבל לא רצוי),

חותכים הכל גס ותוקעים בפוד-פרוססור. 

יוצא טעים ורענן.

אם כי בואו ואספר לכם על המצב:

אתמול המטבחון של הקומה שאני יושבת בה היה נעול.

כזה סוג של נעול:

התבאסתי.

אני כמובן לא סגל וזה אומר שאני צריכה לשטוף את הכוס שלי בכיור של השירותים

ושלא תהיה לי גישה למים חמים או קרים כרצוני.

ובשביל לחמם אוכל יהיה צורך ללכת עד לבית הסטודנט, איפה שהמיקרוגלים הציבוריים.

אז התבאסתי. ואז תקעתי את הראש שלי במחשב ולא יצאתי משם יום וחצי חוץ מכדי לישון.

היום כשהחלטתי שאין לי יותר כוח והולכת הביתה (בערב עוד יש לי פגישת לימודים, אל דאגה)

התעצלתי ללכת לקצה המסדרון לשירותים לשטוף את הכוס בכיור.

והתעצלתי להרתיח את המים בקומקום (שימו לב, רמז מספר 1: בחדר יש קומקום) כדי למזוג לתוכה מעט מים רותחים כדי לנקות אותה.

מה הבעיה, אמרתי לעצמי. אני אמזוג קצת מים רגילים ואז אשים אותה ב...(דמיינו כאן פרצוף מופתע מרמת הטמטום שלו:) מיקרו-גל? 

כן. מתחת לקומקום החשמלי שבחדר שבו אני יושבת יש מיקרוגל. עובד. נקי. חדש יותר מזה שבמטבחון הנעול.

אתם רוצים לנחש אולי על מה עומד המיקרוגל?

לא, לא על צבים כל הדרך למטה.

על פאקן מקרר.

זהו! שאגתי על עצמי במעמקי מוחי.

את הולכת הביתה! עכשיו!

(ואז בכל זאת צילמתי, כדי ללוות את הסיפור, והלכתי).