לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2012

אל תתקשרי אלייך, אנחנו נתקשר אלינו


'תגעגעתי. חיבוק

 

כבר יומיים שאני משאירה את המחשב באוניברסיטה כשאני הולכת,

מתוך מטרה לא להיות מסוגלת להתמכר לאינטרנט לפני שאני הולכת לישון,

ובעקבות כך לחיות יותר ולישון יותר. 

פפפט. ברור שזה לא עובד.

להפך, ככה אין לי את המקום הנעים והמוכר שלי להרהר ביום שעבר.

 

חוץ מזה, זה לא שאני לא צריכה לתקשר עם אנשים. אני עדיין צריכה את זה.

ולכן יוצא כמו אתמול בלילה, שמחצות עד שתיים לפנות בוקר דיברתי עם ידיד-אינטרנט שלי,

שהתקשר בעקבות אסמס הלילה טוב שלי, דיבר איתי במשך זמן מסוים (ראו מעלה),
וגרם לי להרגיש מאוד לא טוב.

לא כיף לי כשאנשים מאוד שונים ממני, כי זה מסובך: צריך לשנות את נקודת המבט.

בהנתן מערכת הקורדינטות שלו, למשל, כל מה שנתתי לו קרדיט עבורו

מסתבר שהוא התגלמויות של pure assholeness.

איזה דכאון.

 

מחפשת אנשים שדברים מסתברים להם באותו אופן כמו שלי.

לעבוד (על רוטציה מנטלית כדי להבין את נקודת המבט של האחר) זו עבודה, מי רוצה את זה בהקשרים אינטימיים? כמו שציטטתי לאמא שלי אתמול:

DE´ MONET (לא, זה השם של הבנאדם שכתב את מאמר הסקירה על נוירולינגוויסטיקה, מה שעברת עליו לפני שהתחלת לכתוב כאן)

"ואשתו אמרה לו יוסף, תשנה את הגישה / הוא אמר לה תהיי בשקט והחליף את האישה".

 

בכל מקרה,

לקח לי לפחות שמונה ומשהו שעות שינה להתאושש מהשיחה הזאת,

ועכשיו כשאני סוף סוף באוניברסיטה ואפילו במקום שיש בו מזגן, אני מקפיאה לעצמי את התחת במטרה ללמוד

אבל מגיעה לכאן. התגעגעתי. חיבוק

 

השבוע כנראה אין לי שבת.

כי הפסדתי בטנטרום השינה הזה את הטיול הרגוע של שבת בבוקר.

מה שכן, ייתכן שגייסתי לי מישהו שיילך איתי בערבים וכך אעשה קצת פעילות.

זה מישהו שפגשתי בקומזיץ יום ההולדת של ת' (קומזיץ! ת'!) והוא הסכים הפראייר.

אחרי ההליכה הראשונה הוא כבר הודה שההליכה לא היתה כזאת כיפית אבל החברה היתה נעימה.

כן, אני מקווה שאצליח למתוח את החוט הזה קצת יותר כי באמת שמתחשק לי שמשהו יוציא אותי מהבית,

ולא לתוך האוניברסיטה או לבית של מישהו אחר. 

לוחות הזמנים של קיץ סטודנטיאלי מבשרים:

לא יהיה לנו הרבה זמן לפתח מערכת יחסים בין עכשיו למתי שמרימים מכאן מפרש.

אי לכך, אני חושבת שאני מקווה שיהיה לו מספיק אורך רוח בשביל לא לדחוף את זה מדי,

רק שיהיה לנו נחמד מספיק בשביל לרצות להפגש שוב בחלוף הפגרה הקטנה הבאה עלי(נו) מאוד לטובה.

 

הרשו לי רגע עוד פפפט:

שוב פעם עשית את זה, צנצ חיוך איזו פגרה, אהובה שלי?

יש לנו מבחן גדול בעוד פחות משבוע!

נכתב על ידי , 28/7/2012 14:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)