שירות ההודעות מסר לה שביקשתי להקדים את פגישתנו, והיא רצתה לצעוק עלי שהיא מחכה לי כבר כמה שעות ולא נעים.
מסתבר שעבר כבר הרבה זמן ממזמן:
פעם פעם היה לי יום הולדת שרציתי להזמין אליו רק חברים מאוד קרובים.
אז הזמנתי את מיכל ושות' ואת אידיום המותק ואת המכונף.
וזהו. בלי זוגתו. כן ייקרא "מסיבת יום הולדת לחברים מאוד קרובים".
וואי וואי מה שהלך שם. הדמעות נשפכו כמים
וגם העלבונות וקיתונות של... נו. חרא בלבן.
היום צלצלתי לטלפון של הבית שלהם (זה שאני יודעת שהוא לא עונה בו בשעה כזאת כי עוד בוקר),
ואמרתי לאשתו שהשנה אני עורכת מסיבת יום הולדת בפארק הירקון והם מוזמנים,
שבטח המכונף לא יוכל לבוא (הוא עובד בכל מיני ימים מוזרים בשנה ובטח בשעות האור),
אבל זה חול המועד ואם היא בחופשה ומתאים לה- אז אשמח אם היא תבוא.
היא הודתה לי על ההזמנה, חישבה שהם בדיוק נוחתים מחו"ל ולכן לא רלוונטי, ואיחלה שנה טובה ומזל טוב.
זהו זה סיפור ביקורה הקצר של אחרית הימים ביום שהיה לי היום.
לא אמרתי: שדווקא השנה זה יום הולדת במיוחד לחברים לא מאוד קרובים
.
דברים שלא אמרתי אפילו לעצמי: ושליום ההולדת לחברים קרובים, גם המכונף לא מוזמן 
ניסוי חדש: בלי אינטרנט אחרי עשר בלילה ולפני שמונה בבוקר.
כבר מרמה אפילו לפני שהתחלתי!