רק חזרתי (לכאן, לבאר שבע) וכבר אני לבד.

וזו בכלל לא הרגשה מוצדקת אובייקטיבית,

כי למרבה הפלא מרגע שנכנסתי לדירה עברה כאן תהלוכה שלמה של אנשים שבאו לבקר.

שירי באה והביאה לי כלי הגשה חדש (לא נעים, אבל מרוב כלי הגשה כבר לא רואים את הארון)

ונועה באה והביאה לי שני שקים של רצועות נייר ממגרסה, לקומפוסט,

ואז בא השותף החדש והביא איתו בירה ושוקולד . זה כי אמרתי שאני לא שותה יין...

מסכן, הוא נורא ניסה להביא משהו שגם אני אוכלת, וכל מה שיצא לו זה עגבניה.

תליתי את הדבר המגניב שאחותי קנתה לי (קודם ניקיתי קצת את החלון, חשוב מאוד)

ואירחתי את השותף והקראתי לו פעם אחת את החוזה כדי שיהיה לו מושג על מה הוא חותם

הבוקר הייתי אצל המנחה שלי והיא היתה כזה יצור מגניב ואני מעריכה אותה המון. היא גם שרה יפה.

לא הצלחתי לצלם אותה כמו שצריך לאתר (התמונה שלה שם מחרידה),

אבל היא לפחות לא רצחה אותי על עצם הנסיון.

אני תוהה מתי כבר ב' יחזור מהחו"ל שלו, וכשזה יקרה- מתי הוא יבוא לבאר שבע, וכשזה יקרה- מתי הוא ימצא זמן בשבילי.

אני תוהה האם יצא לי לראות את ת' השבוע. אני יודעת מה אני אעשה: תכניות עם אנשים שאשכרה אפשר לסמוך על תכניות איתם.

לא שאני יותר טובה. הייתי אמורה היום אחרי המנחה לפגוש לפחות מישהי אחת אם לא שניים ברחובות,

ובסוף הייתי עם כל כך הרבה חבילות ותיקים (הזכרתי כבר שקיבלתי מסבתא במתנה סיר לחץ?) שפשוט שכחתי מזה. הלכתי דוך לתחנת האוטובוס ויאללה הבאר-שבעה.

ומחר? מחר יום השוק שלי ואני כבר מצפה לו. התגעגעתי לבאר שבע.

יש לי המון מטלות אקדמיות למחצה להתייחס אליהן,

אולי כדאי שאעשה רשימת בושה בצד הבלוג כדי למחוק כל מה שנעשה כבר.

אולי הלבד הזה זה זה שכבר מאוחר ועוד לא הלכתי לישון.

לילה טוב!