אני מתקשה להתעורר בימים האחרונים.
השעון מצלצל ואני מכבה אותו וחוזרת לישון כמה שאני יכולה (היום אני יכולה די הרבה)
אבל התעוררתי כרגע מהסיוט הכי מפחיד שאי פעם היה לי: אבדן ראיה בשדה הראיה המרכזי.
כלומר, עדיין ראיתי כתמי צבע בהירים. זה התחיל בזה שהסתכלתי על השמיים מהחלון בחדר שלי (זה שרואים מהמיטה),
והיתה לי תחושה עמומה שאני רואה צללית של אנפה עפה, ולא מצליחה לעקוב אחריה במבט.
ואז היה לי טלפון ועניתי לו (גם הטלפון ליד המיטה) וזה היה ידידי מהצבא שמצלצל לספר לי מה המשימות שלי ליום ראשון במילואים
(בחלום הייתי קודם במילואים עד סוף השבוע בבסיס הקודם שהייתי בו,
בחלום המכונף הסיע אותי לשם והוריד אותי ואכן עשיתי את המשימות שהיה צריך לעשות וחזרתי הביתה לבאר שבע לסוף השבוע,
ואז הנחתי שאני מסיימת, אבל לפי שיחת הטלפון היה יום שבת/ ראשון בבוקר זה הבוקר שהתעוררתי בו בחלום,
והייתי אמורה לחזור לתחילת השבוע במקום אחר, לבסיס הקודם-הקודם שהייתי בו,
למשימות של הידיד שלי שהוא עצמו נוסע לסוג של אבטחת יישובים).
אז בגלל שלא היה זכור לי שיש לי עוד שבוע של מילואים, החלטתי ללכת לחפש את צו המילואים בתקווה שרשום בו גם תאריך סיום,
וחיטטתי בתיק שלי ולא הצלחתי לראות כלום, רק בשדה הראיה הפריפריאלי,
לא הצלחתי לראות את השולחן ומה שעליו ולא הצלחתי לראות את מה שאני מחזיקה ביד אלא אם העברתי אותו הצידה וכמובן שהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לקרוא ככה, כלומר בשום שלב לא הצלחתי להבין אפילו אם מצאתי את הצו או לא.
וכל הזמן העברתי את היד מול הפרצוף שלי והמשכתי לראות את אותו צבע כחול בוהק של שמים בחלון שלי,
אולי עם מתארים מובזקים של כפות ידיים ואולי זה היה דמיון.
אחר כך בחלום פחדתי נורא וניסיתי להגיע למרפאה של האוניברסיטה (זה לא כזה רחוק מהבית) ולא האמינו לי ולקחו אותי למסלול מכשולים כזה בנוי מחבלים יחד עם ילדה שהתלוננה משהו אחר. היא עברה לפני, מאוד קרוב אלי כך שיכולתי להעזר גם ברמזים שלה, וכל הזמן שאלו אותה שאלות כאילו יש לה בעיה קוגניטיבית, ואנחנו כל הזמן גיששנו את דרכנו עוד שלב ועוד שלב בדרך החוצה מהמבוך הזה שיש לו בעליל קצה לצאת ממנו, וחשבתי "אבל לא צריך ראיה מרכזית בשביל לעשות את זה" והמשכתי להשתדל מאוד ולהתקדם, ולהעביר את הידיים מול העיניים ולא לראות אותן, וחשבתי בין היתר שאני עוד צריכה לדעת איפה אני למחרת, ומה לכל הרוחות, וזה היה נורא נורא מפחיד.
התעוררתי עכשיו והסתכלתי בחלון מחוץ לחדר שלי והשמיים זהרו באור ולא נראו בכלל שונה במיוחד מהחלום שלי,
וחשבתי שזה הדבר הראשון שצריך לבדוק, אז הבאתי את האצבעות לתוך אמצע שדה הראיה, והן היו שם.
אמא'לה!!!