כבר יותר מחצי שנה.

(אני לא עבדתי אף פעם, אבל הוא המבוגר והוא צריך. אמור.)

הוא קם מאוחר ויוצא לעבוד לכאורה

חוזר אחרי פחות מדי זמן

לבנק לא נכנס כלום.

אני לא זוכרת אם אי פעם דיברתי איתו באמת

(כבר כמה שנים שאנחנו רק מגנות על השוקולדים שלנו מפניו.

ואוכלות מהכסף שהוא מביא. כשהוא מביא.)

אולי זה זה שאני כבר לא גרה בבית רוב השבוע,

אבל נראה שקצת קשה היה לא להבחין בהסלמה.

(היום אמא אמרה לו "בארון יש תיק, תארוז אותו. לך לאמא שלך.")

(אני מבינה אותה.)