היה יכול להיות היום הראשון של החופשה שלי, שהיתה נמשכת עד מוצאי רביעי, 

אבל בסוף חליתי. אתמול היה לי חום ברוורס, כלומר קור: פחות מ36 מעלות.

היום כבר יותר בסדר אבל נפוח לי וכואב בבלוטות הלימפה שמתחת לגרון,

ואני לא רוצה להדביק בשפעת המזגנים שלי אף סבתא. אז לא נסעתי למרכז.

עוד דברים שלא ייצא לי: לישון עם ג', לבדוק את קורא הספרים שלו.

מה עוד, שהיום הברזתי בשמחה רבה מהשעור הראשון שהיה בשמונה,

כי אני הרי "חולה", אבל התעוררתי ביקיצה טבעית עם אנרגיות סבבה לפני 6 בבוקר,

ובשמונה וחצי כבר הייתי במשרד.

התאמצתי והתאמצתי (ועשיתי דברים מגניבים ולא מרחתי כמעט זמן) ושוב נשארתי דורכת במקום,

ויכול להיות גם שלעשות את כל הרשימות האלה בדבר דברים שעלי לעשות רק עזר לי להניח להם לכמה זמן,

ולעשות רק את מה שבא לי לעשות במקום להתקדם בכל מה שידוע לי שעלי לעשות.

מאז שכתבתי רשימה של "הדברים הבאים לעשות" ביומן, בקושי הצצתי בו.

דברים שכן עובדים בשיטה הזאת: רשימת תיוג לבוקר ורשימת תיוג לערב. 

ככה בבוקר אני לא מזניחה את הכדורים שלי ובערב אני (אני!) שוטפת פנים. 

אולי גם הלילה אלך לישון עם שתי שמיכות כבדות ומחר כבר אתעורר "בריאה"? 

(לד' יש את השפעת הזאת כבר שלושה שבועות ואני חוששת שזה בגלל שהיא

משאירה אותך עם מספיק אנרגיות לתפקד במקום להשבית כמו שצריך ליומיים)