אחרי הנטורופתית ישר הרגשתי יותר טוב, כי העברתי חלק מהאחריות עלי למישהו אחר. 

כה חבל שזה עובר יחד עם כל כך הרבה כסף... 

ואז החלטתי שבכל זאת אפילו שעבר השוונג, אעשה שישבת לבד בחופש ובלי שום אחריות.

כלומר: לבד, בלי ארוחות שבת ובלי צוות הווי בידור ולישון מתי שבא ולהסתובב מתי שבא. 

אכן. עד סוף סוף השבוע כבר השתעממתי באופן כה טוטאלי שאני כבר מוכנה מחדש להתמודד עם האנושות.

לפחות עם החלקים הלא זדוניים של האנושות. לפחות עם החלקים שלא דורשים ממני לעשות המון החלטות של האנושות.

לפחות עם החלקים של האנושות שלא דורשים ממני לכתוב מכתב לגויאבה, היום. אוף, ד'! 

השגתי ממנה הארכה כדי לקרוא שוב את המאמר שם ולחפור ממנו אולי פספסתי משהו. 

גם הבחור ההוא שיצאתי איתו לרגע החליט לקנות אוכל בריא וללמוד להכין ממנו משהו

הזמנתי אותו ללמוד ממני והוא לא מצא תך זמן סביר מה בא לו ללמוד,

אז סגרתי איתו שייצור קשר כשהוא מחליט. 

ציון: A בלא לקחת אחריות על דברים כשאת לא חייבת. 

כל הכבוד צנצנת בלא להיות צוות הווי ובידור! כל הכבוד! כל הכבוד! כל הכבוד! (באמת). 

היה תרגול מצחיק ומהנה ובאמצע נגמרו השקופיות ואני אמרתי לתלמידים "אל תתלהבו" והמשכתי עם המצגת של התרגול הבא.  

הם לא רצחו אותי רק בגלל שעברתי למוד סטאנדאפ והתחלתי לצעוק וללחוש ולהתקיף אותם בשאלות רטוריות שאינן כה קלות באמצע השיעור. 

בסוף עזבתי אותם עם תיאור של תסמונת ממש ממש מגעילה שיש לה תמונות דוחות בגוגל אבל לא שמתי אף אחת במצגת והשארתי אותם לגגל לבד.

איזו נהירה היתה כלפי הלפטופים של אלה שהיו להם... נחת. 

מחר תור לרופאה ואני צריכה לקחת איתי את המאמר של גויאבה ולחפש את מה שפספסתי. 

המאמר הזה הוא אחד המשעממים שקראתי בימי ולא נראה לי שיש בן אנוש שמסוגל לקרוא אותו מהתחלה ועד הסוף רצוף.

אקח עט לסמן איפה עצרתי בכל פעם .

היום מצאתי את התלמידים לשעבר שלי יושבים לי במשרד. אחד מהם מתרגל של ד' וזה גם המשרד שלו. 

מישהו עבר ונתן לנו בחינם עוגות, וז התמלאתי בסוכר ולא הצלחתי לשכנע אותם שבעצם אני בדכאון ומתפקדת חצי כוח. 

זה היה ממש מצחיק להיות על טורבו  ולומר למישהי: אבל באמת, תראי!

עוד כמה שעות יש תרגול ואני עוד לא יודעת מה אני הולכת בדיוק להגיד!

אני! 

העיקר שבראשון הבא הם יבואו שוב פעם לשבת איתי. התגעגעתי. 

ואני רוצה להיות בחברת אנשים שזוכרים איך אני כשאני לא מדוכאת.

שבוע טוב.