אפילו הספריה של באר שבע, שיש לה מדף באמצע של ספרים שאפשר לקבל תמורה 1 ש"ח. 

בפעם הקודמת שהייתי שם מצאתי עליו את "המין השני" של דה בובאר. 

לפני זה איזהשהוא מד"ב מעניין. ובאופן כללי, מותחנים ורומנים שונים, שטובים כשאין כח. 

את דה בובאר העברתי מיד להשאלה לידיד שעבר כאן להתחבק איתי. 

כמה טוב לי כשאומרים לי במפורש ובגלוי שטוב בחיבוק שלי,

אני חושבת שזו אחת המחמאות הכי טובות שאפשר לתת לי. 

בינינו, הספר שאני קוראת בין המותחנים וספרי הערפדים

הוא "פמיניזם משפטי בפרקטקה ובתיאוריה" של מקינון, 

אז בכל זאת פאסון של אינטלקט אני משמרת, איכשהו. 

ג' יבוא לבקר אותי בסוף השבוע והוא מביא אתו משחקים של גיקים.

אנחנו כבר לא חברים כמו פעם, הדינמיקה השתנתה קצת ואני סקרנית

מקווה מאוד לגלות שהחיבוק יעמוד בזה. כי זה הרבה מהעיקר. 

ובשבוע הבא תבוא אמא לבקר (אני כבר מתגעגעת, אבל לא למרכז). 

ואחרי זה כדאי לי דווקא לחזור לסוף השבוע במרכז, אפילו שזה מיד אחרי המבחן, 

כי שבוע אחרי זה- מיכל תבוא לבאר שבע, ואני ברשימת המטלות שלה.

מיכל מסדרת את החיים של כולנו,

ובתמורה אנחנו מזכירות לה מי ומה בדיוק זה

התופעה שקוראים לה מיכל, כשהיא בתקופות קשות. 

אני מלמדת איזו ילדה לבגרות שלוש יחידות וזה גורם לי מצד אחד להרגיש עילאית ומתנשאת ומצד שני בינונית וממוצעת.

הילדה הזאת בת 19 רק וכבר יש לה את אותו בויפריינד ארבע שנים והיא כרגע קנתה אוטו מכסף שהרוויחה בעבודות בקיץ. 

מצחיק שהקטגוריות האלה מופיעות כאן כבר פעמיים. פייסבוק קילד זה ישראבלוג סטאר? 

נראה לי שקצב החיבוקים הזה יכול להשביע את רצוני.