א. מה נהיה אתכם, שמצאתי שערה לבנה ואפילו עובדיק לא מאחל לי מוות נעים בקרוב, ביץ'? 

ב. משהו משונה עובר עלי. 

באים דווקא יותר אנשים, ונעים לי איתם,

ואז הם הולכים, או אני הולכת,

ואני נשארת לבד ולא נודע שבא אל קרבי. 

ג. צלצלתי לש' ושאלתי אם אני יכולה לישון אצלן כי אני לא רוצה להיות לבד בלילה. 

היא שאלה שאלות מכוונות כדי לנסות להבין מה חסר לי ואיך מרגיש לי להיות לבד 

ולמה דווקא להתחבק בלילה זה מה שאני רוצה לעשות ומוכנה להזמין כל מיני אנשים לשם כך.

אמרתי לה שזה כבד ומהביל וחם. ואז נזכרתי שבדיוק לפני שבועיים החלפתי שמיכה: 

הוספתי שמיכת פוך שקנה ההוא עם הקראוואן, שאפשר להכנס בה שניים מתחת לאותה שמיכה בלי לקפוא,

והורדתי אחת השמיכות הכבדות שלי, כי כבר לא צריך אותה לחימום. 

שכחתי שוב שבלי כובדן של השמיכות הנחמה מתנדפת ממני מהר יותר.

ג. אבל עד כדי כך, להיות צל נידף של עצמי? 

ד. תרגישו טוב, כולכם וגם אני .

מחר אני הולכת לפגוש גור חדש של בני אדם, שרק נולד בסוף השבוע.

ועכשיו אני הולכת להוציא את השמיכה הכבדה הנוספת שלי מהארון שבו היא תקועה.