אנשים שם עושים המון אאוטינג עצמי לעצמם, מאחידים בין כינויי הבלוג שלהם לבין היוזרים שלהם בפייסבוק. 

כאילו זה ישנה משהו, הרי ממילא אין בפייסבוק הרבה מההיבט הזה, האישי, המהורהר.

וכשיש, הוא נתקל בחומות של אירוניה מודעת לעצמה.

הסתבר לי כחלק מזה שהאיש היחיד כמעט ששמרתי איתו על קשר מהצבא גם הוא היה לו בלוג. 

ולו הסתבר, כחלק מזה, שגם לי יש. אז יש לי כאן עוד מישהו, לא בדיוק זר, ולא בדיוק מפה. 

ברוך הבא, מותק. 

בפינת הWTF היומית:

סרטון חשוב שיש לו את הכותרת האיומה: ערכת הסברה לנאנסת הטריה. מה?

אני מסספנדת, מסספנדת, מסספנדת את הקול שלה ואת השאנטי באנטי מהסביבה וכל היתר ומנסה להקשיב לתוכן. 

כן. מוכר. אז בסדר. בואי. בואי נעבור הסברה לנאנסת טריה. אולי זה טוב למשהו. 

("זה לא דבר שיום אחד ייעלם וייצא מהסיסטם". ואללה). 

ואיך שהוא, גם שיר שמישהי שלחה לנו: כל אחד צריך שתהיה לו מצרים.

נכון? קשור? לא בטוח בכלל. ההתחלה טובה אבל נראה לי שזה נהיה פופוליסטי בהמשך. 

מישהי התקשרה אלי ואמרה שהיא המנהלת החדשה של המלק"ש.

זה נשמע לי שטויות, אף אחד לא מנהל את המלק"ש עד שיש שם אירוע המונים רציני. 

רק אז אפשר להגיד שיש מישהו שלקח מושכות. אני לא מבינה בכלל, היא לא גרה בשכונה הזאת אפילו.

ומה זה "מרכז לקיימות שכונתית" שהמנהל שלו מגיע באוטו לפעילויות. זה לא מקיים ככה ואני לא מבינה. 

מצד שני עוד שניה קיץ ואם לא יהיה שיתוף פעולה לא יהיו עוד ערבי סרט על הקיר של הרכבת,

בואי נחליק את זה, צנצ.

יש מצב עז שגם אני התחלתי התחלה טובה אבל נהייתי פופוליסטית ממש מהר. 

חדשות שלא מחדשות לאף אחד:

עוד שניה פסח וזה דבר טוב כי אפשר להכין המון סוגים של אוכל שלא מכירים ואין אף מגבלות של חמץ כי נו.

חדשות שכן מחדשות, לפחות לי: 

הבנתי שבכל מערכות היחסים האחרונות שהיו לי, מאוד חיבבתי אנשים ואז נמשכתי אליהם ועד כאן זהסבבה

אבל אז השתמשתי בסקס איתם כדרך להפוך את האינטראקציה איתם לחסרת עומק ושטוחה 

וכך הרחקתי אותם ממני והרחקתי אותי מהם. וזה נראה לי דבר שלא שמתי לב אליו עד כה. 

דבר ראשון: הודעתי לב' שאני אמנם מעוניינת בו, אבל לא מתאים לי לקפוץ למיטה בלי שום סוג של תקשורת אנושית.

היתה לי הרגשה שהתמקחנו על זה קצת, הוא הבין את התנאי הזה אבל ביטל הזמנה שעמדה מפני שמבחינתו התנאי לא היה מתקיים, 

ונראה לי שזה כבוד הדדי, אפילו שזה כבוד הדדי שמבאס קצת לחשוב על השלילה שלו, שגם היא היתה באוויר רגע קודם. 

ואני חושבת, שבעצם לא כיבדתי את עצמי ולכן אולי אין סיבה שאבוא אליו בטענות בקשר לזה. 

בכל מקרה, הלילה ביקרתי אצלו ופטפטנו היטב ובגבורה לפני שעשינו דברים אחרים היטב ובגבורה, 

ובבוקר התחבקנו והיה נעים ופחות סתמי. אז אני לא מרגישה רע על שביקרתי את ב', נהפוך הוא, 

כשכך, אני שמחה שהוא בחיים שלי. הוא ונו, אתם יודעים מה . 

חג שמח, עוד מעט אני במרכז ואם יש מישהו שיבוא לעולמות ורוצה להגיד שלום, מוזמן.

אני אהיה בדשא או ליד הדוכן של הספרים הזולים.