הבחור שהיה כאן בלילה בין שלשום לאתמול היה נוראי,

וגרם לפגיעות הישנות שלי להתעורר,ולכמה חדשות להווצר,

כולל הדלקת בדרכי השתן הארורה שכבר עכשיו ממררת לי את החיים

אבל אני עדיין אצטרך לחכות עד מחר כדי ללכת לרופא בגינה. 

זה דבר נורא וצריך להלחם בו בכלים נוראיים, 

ולמרות החשק להתקפל לכדור קטן ולהעלם, הצלחתי בסופו של דבר לשטוף אותו על מה שהוא עשה ואיך שהוא התנהג.

מעט מדי, מאוחר מדי. אני לא יודעת לגבי אסימונים ונפילתם. אני יודעת שאני לא רוצה להתעסק עם זה. 

אבל גם שאני לא רוצה את האחריות החברתית של לשחרר אותו בחזרה אל הקהילה שיפגע שם באחרות.

חבל שאי אפשר להשיג צינוק שאנשים ייעלמו לתוכו לפי נוחות. 

זה דבר נורא וצריך להלחם בו בכלים נוראיים, ולכן אני מענישה את עצמי על זה שנתקפתי: 

אני מתחילה פרוייקט של דברים קטנים ומשמחים. אחד ליום לכל הפחות. 

ביוש.